SLIDER

קריאה
‏הצגת רשומות עם תוויות קריאה. הצג את כל הרשומות

על מדף הספרים שלי: אושר למין האנושי, בעלי לא בבית, איך לעצור את הזמן

ביקורת ספרים חדשים 2022
הפעם על מדף הספרים שלי: קומדיה קורעת מאת סופרת ישראלית, רומן סוחף שעוסק בזמן ורומן עתידני על בינה מלאכותית. שנתחיל?
להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: אל שולחנו של הזאב, ברוכה הבאה לחיים שלך, רק המעז

על מדף הספרים שלי הפעם: "ברוכה הבאה לחיים שלך" ("תכלת הוצאה לאור") - קומדיית המתח מאת נטע חוטר, "רק המעז" - ספרו החדש של ג'פרי ארצ'ר ו"אל שולחנו של הזאב" - רומן היסטורי הבוסס על סיפור אמיתי ומתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. שנתחיל?

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: הקול, תא 8, כתוב בכוכבים

על מדף הספרים שלי הפעם: "הקול", הספר המדובר של כריסטינה דאלצ'ר, המותחן שלא כבש אותי "תא 8" והרומן עם פוטנציאל להפוך לסרט קומדיה רומנטית "כתוב בכוכבים".
להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

איך התחלתי לקרוא ספרים

בשלוש שנים האחרונות הפכה קריאת הספרים לחלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית שלי. למען האמת, אם היו שואלים אותי לפני כן, הייתי אומרת שיש לי את הרצון לקרוא וגם כמה ספרים מעניינים על המדף, אבל אין לי זמן או חשק להתמיד או שזה לא מספיק מעניין אותי לעומת העיסוקים האחרים. אז איך יצרתי את השינוי?

היחסים שלי עם עולם הספרות התחילו ברגל שמאל.
שיעור הספרת בבית הספר בו למדתי ברוסיה, היה סוג של עינוי וקשה לי לשים את האצבע האם להאשים את שיטת הלימוד של אותם הזמנים, את המורה או את עצמי בלבד. מה שאני כן יודעת בוודאות הוא אף פעם לא התחברתי לקלאסיקות של צ'כוב וטולסטוי, לא אהבתי לנתח את השירה של פושקין ובטח שלא אהבתי שמכריחים אותי לקרוא את הספרי רבי העמודים ולכתוב עליהם חיבורים לאחר מכן. תמיד הייתי יצירתית, לכן על מנת להקל על עצמי מצאתי בדרכים אחרות לצלוח את שיעורי הספרות, שכללו בין היתר קריאת תקצירים של עלילות הספרים, סיכום מפורט של כל הדיונים והפרשנויות בשיעורים, קריאה חלקית תוך כדי השיעורים ועוד. בסופו של דבר, איכשהו הצלחתי לקבל ציון של 4 (מתוך 5 בשיטת הלימוד ברוסיה) בתעודת הסיום של בית הספר, למרות העובדה שמכל רשימות הספרים שקיבלנו לקרוא בחופשות הקיץ, לקראת שנת הלימוד, קראתי במלואם בערך שניים וחצי.

מה שכן אהבתי בתור ילדה זה לבקר בספריה ולבחור את הספרים שכן מצאו חן בעיני. קראתי פעמיים את כל הסדרה של "הקוסם מעיר האיזמרגד" של וולקוב (המקבילה של "הקוסם מארץ עוץ") וגם סדרת ספרי מתח לנוער שאני כבר לא זוכרת את שמה. למרות שזה היה הרבה יותר מהנה ומעניין, לקרוא רק את הספרים שאני אוהבת ובוחרת עבורי, ההרגל של קריאה בזמן פנאי לא נוצר אצלי.

יש תקופה של המון שנים שעברו מאז סיום בית הספר לתקופה שבה חזרתי לקרוא: העליה לארץ דרשה ממני לימוד שפה חדשה במהירות שיא, ספרים ברוסית לא היו זמינים לי במיוחד, שלא נדבר על תקופת התואר הראשון שעברה בשילוב קשוח של עבודה ולימודים ושעות פנאי מועטות. התחלתי להתעניין בספרים אחרי שכבר נכנסתי לשגרת הבית והעבודה והגעתי לאיזון מסויים בחיים, אז הטחלטתי שאת הספרים שלי אקרא בעברית כי ככה אאתגר את עצמי להבין וללמוד יותר לעומק את השפה וגם המבחר של הספרים בעברית הרבה יותר זמין ויותר מגוון.
הספרים הראשונים שקניתי נבחרו בצורה די אקראית, חלקם על סמך הבאז שיצרו באותם הזמנים, דוגמאת "לאכול, להתפלל, לאהוב" וחלקם מתוך הרצון להשלים פערים עם היצירות שהפכו לקלאסיקות, דוגמאת "היער הנורווגי" של מורקמי או "אהבה בימי כולרה" של גבריאל גרסיה מרקס. אחד הספרים מאותה התקופה, שנמצא על המדף שלי עד היום, הוא "עפיפונים" של רומן גארי, די הרג אותי מבחינת השפה הגבוהה ואני זוכרת שממש נאבקתי להבין אותו לעומק. מצד שני, עד היום זהו אחד הספרים היפים שקראתי שנשאר קרוב לליבי, כך שאין לי ספק שיום אחד אקרא אותו שוב והפעם גם אבין יותר לעומק. במבט לאחור, הבחירות שלי היו קצת רנדומליות ולעתים נפלתי גם על ספרים מוזרים ממש, עד שלאט לאט התחלתי להבין מה הסגנון שאני אוהבת ולאיזה ז'אנרים אני מתחברת יותר. המשכתי לקרוא פה ושם, קניתי ספרים וסידרתי אותם יפה כקישוט למדף, אבל אף פעם לא היה לי רצף קריאה של ממש.

כרגע אני לא מצליחה להיזכר איפה קראתי או שמעתי את ההרצאה על יצירת הרגלים חדשים, לכן לצערי לא אוכל לשתף במקור ההשראה שלי. בכל אופן, למדתי דבר מעניין ושימושי על יצירת הרגלים חדשים ועל איך שהמוח שלנו פועל. העיקרון כאן די פשוט: רוב הזמן אנחנו פועלים "על טייס אוטומטי" ומבצעים את הפעולות הקבועות שאנחנו רגילים לעשות מבלי לחשוב על כך. הסיבה לכך שהמוח שלנו אוהב את השגרה ואת הפעולות המוכרות ומקשה עלינו בכל הנוגע לשינויים, יצירת הרגלים חדשים, למידה וכו'. מכאן יוצא, שכדי שיהיה לנו הרגל חדש, צריכים להגיע למצב שבו ההרגל הזה נכנס לנו "לאוטומט". הדוגמא הקלאסית היא נהיגה, כאשר בהתחלה אנחנו חושבים על כל דבר שעושים, נלחצים ומזיעים, אבל אחרי שמתמידים לנהוג על בסיס קבוע, לאט לאט מגיעים למצב שבו הנהיגה הופכת לקלילה ורוב הפעולות נעשות כבר באופן אוטומטי וקליל. דוגמאות קלאסיות נוספות של הרגלים: צחצוח שיניים, קפה של הבוקר, הרגלי אכילה מסוימים וכו'.

את העיקרון הזה של יצירת הרגל חדש שייכנס לשגרה היומיומית כחלק בלתי נפרד ממנה החלטתי ליישם על ספרים. עמוד אחד ביום היה היעד שלי, כי זה כל כך קל לביצוע שאין סיבה מספיק מוצדקת לא לעשות את זה. המטרה העיקרית שלי, בהתחשב בכל מה שלמדתי לגבי ההרגלים, הייתה לשמור על רצף ולהקפיד לקרוא עמוד אחד מהספר לפני השינה. למשימה זאת נבחר אחד הספרים הפחות מומלצים למטרה זאת, "אוליבר טוויסט" של צ'ארלס דיקנס (חסך בקלאסיקות כבר אמרנו?). בגלל שאני בן אדם די משימתי, תקפתי את עניין הקריאה די ברצינות וכל ערב לפני השינה היה לי דייט עם אוליבר טוויסט שבין היתר גם הכניס אותי לשינה עמוקה ואיכותית להפליא. ככל שעברו הימים, ראיתי שלקחת את הספר לידיים כל ערב לאט לאט הופך מהתאמצות והתעקשות למשהו די מובן מאליו ומיותר לציין שהקריאה גם אף פעם לא הסתיימה בעמוד אחד בלבד אלא בעשרה ויותר.
מאז כבר במשך קרוב לשלוש שנים, אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הלילות בהן לא קראתי עוד כמה עמודים. סיימתי הרבה ספרים, שניים מהם לצערי הפסקתי לקרוא באמצע בגלל חוסר עניין ושיעמום מוגזם. לאט לאט למדתי לבחור את הספרים שלי וגם הבנתי לאיזה סגנון אני הכי מתחברת. התיאוריה שלי היא: אם אין לכם מושג מה הטעם שלכם בספרים או ממה כדאי להתחיל, תבחנו את הטעם שלכם בסרטים, בעיני זה די דומה.

לגבי הרכישה של הספרים, האופציה הקלאסית היא כמובן רשתות הספרים שהכי נגישות בכל מקום בארץ, אבל ישנן גם אלטרנטיבות מעניינות. אני אישית אוהבת את הספרים המודפסים כי ככה כיף לי לקרוא וגם לשמור את אלה שאהבתי במדפים שלי, אך מי שמסוגל וכיף לו לקרוא מהמסך, יכול להינות מהספרים הדיגיטליים שגם עולים פחות וגם נגישים מאוד להזמנה אונליין בקליק. אופציה נוספת היא לרכוש את הספרים מיד שניה ובמחיר מוזל, כאשר הרשת המוכרת ביותר בתחום היא "סיפור חוזר" שבנוסף לחנויות שלהם מציגים ספרים למכירה גם בבתי הקפה הנבחרים. ואופציה נפלאה נוספת היא למצוא ספריה קהילתית, שלרוב היא פשוט ארון מדפים שמוצב במקום ציבורי כלשהו כמו פארק, חוף הים או מרכז מסחרי שוכנתי, שם כל מי שרוצה משאיר את הספרים שכבר קרא על מנת שהאחרים יוכלו להשאיל אותם. ספריה קהילתית בעיני היא דרך נפלאה למצוא את "הפנינים" וכבר יצא לי לשלוף לא מעט ספרים אדירים ממדפים אלה.

אני מקווה שהפוסט הזה היה מועיל ואשמח שתשפתו אותי בתגובות מה היחסים שלכם עם הספרים וכמובן שאם אתם קוראים כמוני, על בסיס קבוע, מה הוא הספר האהוב עליכם שקראתם בתקופה האחרונה!
להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על "עץ או פלי", על "אומנות הבריחה" ועל "מבוך הרוחות" החלק השני

על מדף הספרים
על מדף הספרים שלי הפעם: "עץ או פלי" של ג'פרי ארצ'ר שזכה להיות אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, "אמנות הבריחה" של בראד מלצר, מותחן מצויי וסוחף, והחלק השני של "מבוך הרוחות" של קרלוס רואיס סאפון שהצליח להפתיע ובגדול!
להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: "קפקא על החוף", "משהו במים" ו-"אל תעזוב"

על מדף הספרים שלי הפעם: מותחן חדש מבית היוצר של הרלן קובן, הריאליזם הקסום עם אחת הקלאסיקות של הרוקי מורקמי ורומן ביקורים מבטיח של סופרת חדשה.

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על "הקבר בהרים", "הנעלמים" ועל רומן הביכורים "בוערים".

על מדף הספרים שלי הפעם: שני מותחנים מוצלחים ומומלצים במיוחד וגם רומן מסקרן מעת סופר חדש שכדאי לכן להכיר!

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על הפרחים האבודים, על שלוש ועל הסדק

ספרים מעניינים
על מדף הספרים שלי הפעם, שלושה ספרים לגמרי שונים אחד מהשני: הראשון הוא רומן קסום השזור בסיפורי פרחים, השני הוא רומן עם אלמנטים של מתח שנותן הצצה לעולמם של אנשי המוסד והשלישי משלב את סיפורן של שלוש נשים שפוגשות את אותו הגבר.  

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על כל הפחדים בעולם, על המקור וסיפורים קצרים

הפעם על מדף הספרים שלי, מותחן מוצלח במיוחד שישאיר אתכם ערים בלילה, על ההרפתקה החדשה והמותחת לא פחות של רוברט לנגדון שמעוררת המון מחשבות על דת, טכנולוגיה והעתיד של האנושות וגם הסיפורים הקצרים החדשים מאת אתגר קרת.

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על גנבת הבורבון, חנות הספרים ומבוך הרוחות

קריאה המלצות ספרים חדשים
על מדף הספרים שלי הפעם, השלישיה שקראתי לאחרונה ואני קצת חלוקה בדעתי על הספרים האלו, למרות ששלושתם שייכים לפרי יצירתם של סופרים מנוסים שכבר צברו מוניטין מכובד מאוד.

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

הכוכבים של יולי: צללית קרם מפתיעה, ספר מומלץ, לק שיקי וכמה מוצרים שסיימתי לאחרונה

חודש יולי לא היה עמוס במיוחד בחוויות מהסוג שאני עוסקת בהן כאן בבלוג. העיסוק העיקרי שרוב זמני מוקדש לו כרגע הוא טיפול ברומי והסתגלות לשגרה החדשה ולחוויות החדשות שהיא מכניסה למשפחה הקטנה שלנו. מצד שני, אחת ההבטחות שנתתי לעצמי עוד לפני הלידה הייתה שלא אזניח את התחביבים שלי ואמשיך ככל הניתן לעשות את הדברים שעושים לי כיף. תובנה נוספת שאני רוצה להוסיף כאן, שהלידה כבר מאחורי, היא תזכורת לעצמי שהעובדה שאני לוקחת זמן לעסוק בדברים מהנים שאינם קשורים בהורות, לא הופכים אותי להורה פחות טוב. אז בנימה אופטימית זאת, אני רוצה הלצלול לסיפורי הלקים והצלליות ולספר על כמה מוצרים וספר אחד שהיו הכוכבים שלי בחודש יולי.

להמשך קריאה »
אין תגובות
תוויות:

הכוכבים של יוני: בושם מיוחד, ביקור במשרדי דרמלוג'יקה, ספר ציני על רווקות ושילוב לקים אהוב

הכוכבים של יוני
הכוכבים של יוני הביאו איתם ביקור במשרדיהם החדשים של חברת דרמלוג'יקה והיכרות מעמיקה עם אג'נדת המותג והמוצרים, ביקור בבוטיק הבשמים האהוב בנווה צדק שבו רכשתי בושם ממכר לקיץ, שילוב לקים ורוד ומתוק במיוחד שהייתי חייבת לשתף וספר מדליק שקראתי.
להמשך קריאה »
2 תגובות
תוויות:

על מדף הספרים שלי: על הסוד של כרתים, על מעלליו של רווק והחיים של נוער

  • 8.6.18

ספרות קריאה ביקורת
על מדף הספרים שלי היום, שלושה ספרים שסיימתי בתקופה האחרונה ורציתי לחלוק איתכן את המסקנות והמחשבות שלי עליהם.

את "אביר בן זונה" של אביב גבע הכרתי דרך האינסטגרם ובגלל הסקרנות וגם בגלל החיבה הגדולה שלי ליצירות של סופרים בתחילת דרכם, רכשתי אותו.
המלצות קריאה
אזהיר מראש, שכל מי שקשה לה עם שפה בוטה (ואני מתכוונת למנה טובה של קללות עסיסיות) ועם תיאורים של סצנות מין חייבת להתרחק מהספר הזה. מעבר לכך, מדובר בעלילה מעניינת, שמתובלת במנה קדושה של ציניות טובה וגם לא מעט קטעים קצת יותר פילוסופיים של השקפת העולם של הגיבור הראשי (ואולי בכלל של הסופר עצמו) ודעותיו על נושאים שונים כמו יחסים, דת ואלוהים ואחרים. כשהתחלתי לקרוא הספר הרגיש לי קצת מבולגנת מידי, התאמצתי למצוא קשר בין הפרקים כי כל אחד מהם לקח אותי לתקופה אחרת ולדמויות שונות, אבל לאט לאט נוצר בה סדר מסויים והטוויסט בעלילה בערך בשני שליש הספר השאיר אותי פעורת פה.

הגיבור הראשי, רווק תל אביבי די סטריאוטיפי, הוא לא בדיוק הדמות השלילית כפי שמשתמע מהכותרת: "מאחורי כל בן־זונה מסתתר אביר. גם זה ששיחק בכן, זה שלא התקשר למחרת, גם הוא בסופו של יום רוצה אהבה. איך אני יודע את כל זה? כי אני זה הוא". בין שורות הספר הרווקים והרווקות ימצאו לא מעט קטעים שיוכלו להזדהות איתם וגם מי שנמצא בזוגיות יוכל להיזכר בימים ההם, כשתקראו על מציאות הדייטים, על היחס לזוגיות, היחסים והסקס והרגשות של בחור רווק ממוצע בעיר הגדולה, שמדבר על כך באופן הכי גלוי ובועט, ללא מסכות. 

 ההימור שלי הוא כזה: או שממש תאהבו את הספר הזה או שממש לא תבינו על מה ההייפ ובעיני זה קצת תלוי עד כמה תהיו עם ראש פתוח כשתגשו לקרוא אותו. הספר כתוב בצורה נפלאה ואמנם מרשה לעצמו להיות בוטה ולדבר ללא צנזורה, אך עם זאת ממש לא שטחי ומצליח לעורר מחשבות ודיונים בנושאים שונים שהם לאו דווקא אהבה או יחסים. אני ממליצה לקרוא עוד קצת ביקורות ברשת ואם אתן נהנות לגלות סופרים חדשים ולא נרתעות מכתיבה קצת אחרת ופחות סטנדרטית, רוב הסיכויים שתתחברו לספר הזה גם. 


את הספר "האי של סופיה" של ויקטוריה היסלופ החלטתי לקרוא בהמלצתה של חברה אחרי שחזרתי מהביקור באי כרתים ובאי ספינלונגה שנמצא מול חופיו.
ביקורת ספר האי של סופיה
במבט לאחור, הלוואי והייתי קוראת את הספר לפני הביקור באי, כי זה ללא ספק היה מעצים את החוויה וגם מספק רקע היסטורי נרחב למה שהתרחש בו עד לפני 60 שנה וגם מהווה קרקע פוריה לדמיון של אותם החיים המבודדים על האי המיוחד במינו.

הספר מתאר את חזרתה לשורשים ולהיסטוריה המורכבת של משפחתה של אישה צעירה ממוצא יווני שחיה באנגליה וכך הספר לוקח אותנו שלושה דורות אחורה, לכפר פלאקה שבכרתים, ומתאר לפרטים את חיהם השלווים של סבא וסבתא רבה שלה ושתי בנותיהם, עד שיום אחד מתבשרים שהאם חולה במחלת הצרעת ועליה לעזוב לתמיד לאי המצורעים, ספינלונגה.
האי הקטן, שהיה בעבר בשליטתם של וונציאנים וגם של האימפריה העותמאנית, הפך למושבת המצורעים היוונית החל משנת 1903 עד 1957 כאשר החולה האחרון עזב את האי שעד עצם היום הזה מהווה מאין מוזיאון וזכרון לחיי החולים באותה התקופה וגם ואתר תיירותי מפורסם. מכאן למעשה מתוארים תולדותיהם של שלושה דורות של משפחות יווניות בצל מחלת הצרעת הנוראה וחשוכת המרפא שמשתוללת באירופה וגם מלחמת העולם השניה והכיבוש של יוון בידי הנאצים.

למרות ריבוי הפרטים ההיסטוריים, היסלופ הצליחה לסחוף אותי לתוך העלילה כבר בתחילת הספר ולא יכולתי לעצור עד שסיימתי אותו. היחוד שלה הוא ביכולת לשזור את תיאור חיי היומיום ושל הרגשות והרגעים ההכי אנושיים שיש יחד עם פרטים היסטוריים רבים. הספר מספק הצצה מסקרנת לתרבות ומנטליות של תושבי הכפר היווני הקטן וגם את היחס של החברה כלפי חולי הצרעת באותם הזמנים. וכמובן שהחלק המעניין ביותר הוא תיאור חיי היומיום על האי ספינלונגה המבודד וההפתפתחויות הדרמטיות הודות לאומץ של שני רופאים שהקדישו את חייהם לטיפול בחולים וגם בחיפוש של תרופה למחלה.

ממליצה בחום על "האי של סופיה", במיוחד עבור מי שאוהבת רומנים היסטוריים. הוא כתוב בצורה מדהימה ולא ישאיר אתכן אדישות.

על ההיכרות שלי עם מילותיו הקסומות של סופר הרשת "תה" כבר סיפרתי לכן בפוסט אחר על אחד הספרים האהובים עלי "על אהבה ומעשיות אחרות" (ואם פספסתן אז תקליקו כאן בהקדם!). כמובן שכשהגיעה הידיעה על יציאת הספר החדש של הסופר, דאגתי לשריין לי עותק מהמהדורה הראשונה עוד טרם יצא לחנויות (דרך פרוייקט ה-headstart שהוא פלטפורמה מדהימה עבור מי שרוצה לתמוך בסופרים בתחילת דרכם).
ביקורת ספר אליוט
אני מודה ש"אליוט" הוא לא בדיוק הספר שציפיתי לו ומבחינת התוכן והסגנון הוא שונה לגמרי מהספר הראשון וזאת הסיבה לאכזבה הקלה שחוויתי איתו. הפעם מדובר ברומן "בגודל מלא" שנותן לנו הצצה לעולמו של נער בשם אליוט ועושה זאת ממספר מימדים שונים, מאין שלוש שכבות של מציאות. מצד אחד אנחנו רואים את חיי היומיום השגרתיים שלו, בשכונה הפשוטה, בדירה קטנה בה חי עם אמו לאחר שהוריו התגרשו לפני תקופה ארוכה. מצד שני, קיימת גם מציאות נוספת שבה נמצא האלטר אגו האמיץ והאסרטיבי של אליוט המופנם והביישן, והיא מתקיימת בתוך משחק מחשב שבו אליוט הוא המנהיג המוערך של קבוצתו המשתתפת בתחרויות אסטרטגיות. השכבה השלישית נעה בין מציאות לפנטזיה וכוללת דמויות ספק אמיתיות ספק דמיוניות שמלוות את אליוט מיום היוולדותו ומתפתחות יחד איתו. השאלה אם זאת מציאות או דמיון פרוע של הגיבור בסופו של דבר נשארת פתוחה ונתונה לפירושו האישי של כל אחד מהקוראים.

אני חושבת שהספר הזה פונה בעיקר לבני נוער ומתאר מנקודות מבט שונות את הרגשות והמחשבות שלהם, את האינטרקציות שלהם עם בני הנוער האחרים וגם עם האנשים הבוגרים ואת ההתנסויות הרומנטיות הראשונות. נהניתי לקרוא אותו, אבל הוא לא הצליח לספק לי את הריגוש שלו ציפיתי. לא מצאתי בו את העומק הפילוסופי המוכר של "תה" שבא לידי ביטוי בסיפורים הקצרים, אלא פנטזיה שנע על גבול דק בין מציאות לדמיון שהחזיקה אותי במתח קל ובסופו של דבר השאירה אותי עם כמה סימני שאלה כשסיימתי לקרוא, ככל הנראה בגלל הכוונה של הסופר להשאיר את המקום לדמיון שלי לעשות את העבודה ולהשלים את סוף העלילה.

יש לכן המלצה על ספר טוב שקראתן לאחרונה? שתפו בתגובות!
אשמח גם לשמוע את דעתכן, אם הייתן רוצות לראות עוד פוסטים בסגנון הזה, שעוסקים יותר בתחביבים שלי ובדברים המעניינים שאוכל לשתף איתכן, מעבר לנושאי האיפור והטיפוח.
להמשך קריאה »
תוויות:

"התה" שריגש אותי

  • 3.5.17

המלצה על ספר קריאה
ולא, אני לא מדברת על התה עם נענע האהוב עלי, אלא על סופר הרשת "תה" והספר "על אהבה ומעשיות אחרות" שהצליח לגעת ישר בלב והפך לאחת מחוויות הקריאה המרגשות אצלי בתקופה האחרונה.
להמשך קריאה »
תוויות:
הירשם ל- רשומות (Atom)
© Stars of Alex • Theme by Maira G.