SLIDER

על מדף הספרים שלי: על גנבת הבורבון, חנות הספרים ומבוך הרוחות

קריאה המלצות ספרים חדשים
על מדף הספרים שלי הפעם, השלישיה שקראתי לאחרונה ואני קצת חלוקה בדעתי על הספרים האלו, למרות ששלושתם שייכים לפרי יצירתם של סופרים מנוסים שכבר צברו מוניטין מכובד מאוד.


טיפאני רייס היא אחת הסופרות המובילות והמוערכות בז'אנר הרומנטי ואירוטי, עם רזומה גדול של רבי מכר עם ביקורות מהללות. "גנבת הבורבון" הוא אחד הרומנים החדשים שלה, שיצא לאור ב-2016 וב-2018 יצא התרגום העברי.
ביקורת ספר גנבת הבורבון
אני מודה שהטעות העיקרית שלי היא שאני לא עושה שיעורי בית וברוב המקרים קונה ספרים בספונטניות ועל סמך התקציר בעמוד האחורי ואינטואיציה מסויימת שלא תמיד עובדת לטובתי. הציפיות מהספר שנבנות בצורה כזאת, הרבה פעמים גורמות לי להתאכזב, למרות שאולי מדובר בספר טוב. זה בערך מה שקרה לי עם "גנבת הבורבון" שיצר אצלי רושם לספר מתח עם נגיעות של רומנטיקה, אך בפועל התגלה כרומן רומנטי אירוטי קלאסי וגרם לי לקטר לא מעט שהנה עוד פעם היא מכניסה תיאורים ארוכים של סקס וסוטה מהנושא.

אם אתעלם לשניה מהסצנות האירוטיות שמופיעות בהפתעה בדיוק כשנבנה המתח והסקרנות מהדבר הבא שעומד לקרות בהמשך, העלילה כאן מעניינת וגורמה לי להיסחף לתוך הקריאה בסקרנות. מתואר כאן סיפור של "משפחה שהבורבון זורם בליבה ודם נשפך מידיה", מספר דורות למשפחת מדוקס שכבר מספר דורות מחזיקה בבעלותה מבשלת הבורבון "חוט השני" שמייצרת וויסקי משובח שאין כמוהו. אפשר לחלוק על הטעם הספרותי, אבל מה שכן, אי אפשר לחלוק בעניין הכתיבה המשובחת של הסופרת והיכולת שלה לבנות סיפור מעניין ומותח.
מי שמספרת את הסיפור היא זרה מסתורית, שאת זהותה מגלים רק בסוף של הספר, שמפתה את הבעלים של הבר המקומי וחובב מושבע של וויסקי, ומנסה לגנוב ממנו את בקבוק הבורבון של "חוט השני" בשווי של מיליון דולר, בטענה שהוא שלה בזכות. ברגע שהיא נתפסת על חם, במקום להזעיק שוטרים, מחליט הבחור לשמוע את מה שיש לה להגיד ומכאן מתחילה להתגלות לו ההיסטוריה של מזקקת הבורבון ושל מי שעמדו מאחוריה, כולל אהבה אסורה, סודות ושקרים (והרבה סקס כבר אמרתי?).

בגלל שאני לא מחובבות הז'אנר ומעדיפה ספר מתח טוב על פני ספרות אירוטית ורומנים רומנטיים, פחות אהבתי את "גנבת הבורבון" למרות הסיפור המעניין והכתיבה המצויינת. הוא הרגיש לי קצת כמו טלנובלה, שמצד אחד קלישאתית ומצד שני מצליחה להחזיק במתח ולגרום לצופה להמשיך לצפות בה.

"צלה של הרוח" של קרלוס רואיס סאפון היה אחד הספרים שגרם לי להתאהב בקריאה ומחכה על מדף הספרים כדי שאחזור לקרוא אותו שוב ביום מן הימים. לאחר מכן הגיע הספר השני בסדרה, "משחקו של המלאך" שאחרי הצלחתו של הספר הראשון, הפך לספר המהיר ביותר להימכר, רבע מיליון עותקים רק בסוף שבוע אחד! אני מודה שהוא היה לי קצת מסורבל מידי מבחינת העלילה וגם אפל מידי בהשוואה ל"צלה של הרוח" ובכל זאת מרתק ומותח.
מבוך הרוחות סאפון
החלק השלישי בסדרה הוא "מבוך הרוחות" שמגיע בשני חלקים כאשר הראשון ראה אור ב-2016 ויצא בתרגום לעברית רק ב-2018. החלק השני הגיע למדפים ממש לאחרונה ועדיין לא הספקתי לרכוש אותו. אני ממליצה בחום לקנות את שניהם ביחד, כי החלק הראשון מסתיים ב"המשך יבוא" והעלילה פשוט נקטעת באמצע.

סאפון לוקח כאן את הדמויות המוכרות לנו משני הספרים הראשונים, דניאל סמפרה ואשתו באה, חברו הטוב פרמין, דוד מרטין המסתורי, המפקח פומרו ואחרים, ומוסיף עוד פרטים על עברם וקורות חייהם בתוספת של דמויות מרכזיות חדשות. הבעיה שלי כאן היא לזכור את הדמויות, כי כדי להבין את הסיפור ממש לעומק חייבים לשלוט בכל הפרטים של הספרים הקודמים.
"מבוך הרוחות" משלב כמה סיפורים מתקופות שונות שאיך שהוא קשורים אחד לשני. אחת מהגיבורות הראשיות של הספר היא אליסיה גריס, שדמותה משום מה די הזכירה לי ליסבת סלאנדר, הידועה גם כ"נערה עם קעקוע דרקון". אליסיה היא סוכנת שיחד עם חוקר המשטרה ורגאס נשכרת לגלות את תעלומת היעלמותו של מיניסטר שקשורה לספר המסתורי "מבוך הרוחות" שהיה בבעלותו. החקירה מובילה אותה אל חנות הספרים של דניאל סמפרה, שכבר נשואי לביאטריס ואב לבן. קצת קשה לתאר ולתמצת את הספר כי יש כאן כמה קווי עלילה שכל אחד מהם מתמקד בתקופה אחרת בחייהם של הדמויות ולעתים היה לי קשה לעקוב ולחבר את הסיפורים אחד עם השני. אולי אם הייתי קוראת את כל הסדרה מההתחלה ועד הסוף זה היה מקל על הזכרון שלי וגורם לי להבין את העלילה יותר לעומק.

כשהגעתי לסוף הספר הדבר הראשון שאמרתי היה "לא נכון! למה הוא עושה לי את זה?!" כי כאמור הסיפור פשוט נקטע באמצע. הטריק הזה בוודאי יגרום לי לקנות גם את החלק השני כדי להשלים את הסיפור, מן OCD שכזה, למרות שבגדול לא ממש התלהבתי, כי "מבוך הרוחות" הוא אכן מבוך עלילתי, מסורבל וגורם למאמץ (יתר) כדי להבין את הכל לעומק.

פנלופי פיצג'רלד הייתה סופרת ומשורררת בריטית ויש כאלה שמכנים אותה היורשת הבכירה ביותר של ג'יין אוסטין. "חנות הספרים" הוא ספר שראה אור ב-1978 וב-2018 יצא עם תרגום לעברית. הספר זכה לביקורות משבחות וגם לעיבוד קולנועי, כך שהציפיות ממנו היו די גבוהות.
חנות הספרים פיצג'רלד
העלילה מתרחשת בעיירת חוף קטנה בצפון אנגליה והתיאורים האינסופיים של מזג האויר הקודר והאפרוריות של המקום הם כל כך מוחשיים כאן שעושים חשק להתעטף בצעיף ולהיכנס מתחת לסמיכה חמה. השנה היא 1959 וגיבורת הספר, פלורנס גרין, אישה אלמנה בשנות החמישים לחייה, מחליטה לעשות דבר שנחשב "מהפכני" באותה התקופה ולפתוח חנות ספרים וספריה שישמשו את התושבים, בתוך בית נטוש ורדוף הרוחות שהיא רוכשת לצורך זה. כל הסידורים הנלווים לפתיחה של המיזם, כולל מפגשים עם תושבי העירייה מתוארים גם הם לפרטי פרטים, כשאר מצד אחד יש לפיצג'רלד את היכולת לתאר בצורה ציורית ויפה את הדברים הפשוטים ביותר ומצד שני לרוב זה משעמם וישנה ציפיה שאוטוטו יתרחש משהו מעניין בעלילה וזה לא קורה.
יכול להיות שמדובר בקלאסיקה שלא אמורה לרגש או ליצור מתח והדבר שצריכים להעריך כאן זוהי הכתיבה הבאמת משובחת של הסופרת והומור הבריטי הדקיק שמציץ פה ושם. אותי זה הצליח בעיקר לשעמם ולתהות אולי אני באמת מפספסת כאן איזה עניין.

אם קראתן את הספרים שהזכרתי כאן אשמח לשמוע גם את דעתכן עליהם וכמובן המלצות על ספרים טובים ומעניינים יתקבלו בברכה! 

אין תגובות

פרסום תגובה

© Stars of Alex • Theme by Maira G.