"התה" שריגש אותי
ולא, אני לא מדברת על התה עם נענע האהוב עלי, אלא על סופר הרשת "תה" והספר "על אהבה ומעשיות אחרות" שהצליח לגעת ישר בלב והפך לאחת מחוויות הקריאה המרגשות אצלי בתקופה האחרונה.
למרות שעברית היא לא שפת האם שלי, לפני הרבה שנים החלטתי שאני קונה וקוראת ספרים רק בעברית כדי להעשיר את השפה ומאז טיפחתי אוסף צנוע של ספרים שאל חלקם שאהוב במיוחד אני אוהבת לחזור מידי פעם. לא תמיד יש לי את הזמן ואת ה-mood הנכון לקרוא, אבל בתקופה האחרונה סיגלתי לעצמי הרגל חדש של קריאה: לקרוא כל יום לפני השינה, גם אם מדובר בעמוד אחד בלבד. זה הופך את המשימה להרבה יותר פשוטה ובינינו, כמה זמן כבר לוקח לקרוא עמוד אחד או אפילו שלושה ואם הספר מתגלה כאוצר קטן, מסקרן ומעניין אז גם קשה להיפרד ממנו בסופו של דבר.
את "תה" הכרתי דרך עמוד הפייסבוק שלו בו הוא מפרסם גם את הקטעים הנבחרים מתוך הספר שלו, גם סטטוסים קצרים בסגנון והשפה היחודיים שלו וגם קטעי פרוזה ושירה של סופרים נבחרים אחרים שפעילים ברשת ומחוצה לה. אפשר להגיד שעמוד הפייסבוק שלו לבדו יכול כבר לספק חומר קריאה נפלא לשעות ארוכות ובכל זאת אין כמו להחזיק ספר מודפס וערוך. כך הגיע לידי "על אהבה ומעשיות אחרות" ששאב אותי פנימה לשעות ארוכות וסירב לשחרר.
החלק על הראשון "על אהבה" בנוי מסיפורים קצרים, שחלקם מסתכמים במשפט אחד או שניים, שמדברים על הרגשות ההכי אנושיים והאמיתיים שלנו בצורה כל כך מדוייקת וחדה שלא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי ממלמלת "וואו" תוך כדי הקריאה.
בחלק מהסיפורים הדמיון של הכותב לוקח אותנו לעולמות אחרים בהם חיים אלים שבוראים יקומים ועולמות שלמים, כמו עולם ה"מה אם" שבו חיה מפלצת "האילו רק" הנוראה מכולן או אל מעבדת הממציא הידוע "טריליון" שמנסה לבנות את מכונת האהבה כדי לספק אהבת חינם לכל ועוד.
החלק השני "מעשיות אחרות" כתוב בסגנון מעט שונה וכאן ניתן למצוא את הסיפור על בחור שנמצא בחיפוש העצמי ובינתיים מנסה להתקיים מהעבודה בשמירה ומתרומות זרע וגם את הסיפור על האיש שהצליח לטפח קריירה מרשימה כש מה שהניע אותו הם דווקא התחושות של קנאה וחשדנות כלפי העמיתים שלו וכל מה שקרה לאחר מכן, ועוד.
בכל פרק כזה יכולתי לזהות את עצמי בתקופה כזאת או אחרת בחיים כל פעם מחדש ואפילו אחרי קריאה חוזרת, זה הפתיע וריגש אותי באיזו חדות אפשר לנסח ולהעלות לכתב את הרגשות ואת המחשבות הכי קמוסות של הכותב ושל הדמויות שלו שמדברות על הרגשות של האנשים. יש משהו מאוד נוסטלגי בכתיבה של "תה" שאפשר אולי לדמות לעיון באלבום תמונות ישן, מהתקופה שעוד היינו הולכים לחנות ובוחרים תמונות להדפסה, וכל הזכרונות והסיפורים שהוא יכול להציף.
מדובר בספר יוצא דופן ואחד שמוכיח שוב שמילה כתובה היא אומנות ושלכותב מוכשר ומיומן יש את היכולת להעביר את המסר, לרגש ,לעורר הזדהות ולהעלות זכרונות, ללא צורך בהמון מילים אלא אפילו במשפט אחד קצר שקולע ישירות אל תוך הלב.
אם כבר קראתן את הספר או שיש לכן המלצה לספר מעולה שקראתן לאחרונה - שתפו בתגובות!
לעמוד הפייסבוק של "תה" תקליקו כאן
קריאה מהנה!
למרות שעברית היא לא שפת האם שלי, לפני הרבה שנים החלטתי שאני קונה וקוראת ספרים רק בעברית כדי להעשיר את השפה ומאז טיפחתי אוסף צנוע של ספרים שאל חלקם שאהוב במיוחד אני אוהבת לחזור מידי פעם. לא תמיד יש לי את הזמן ואת ה-mood הנכון לקרוא, אבל בתקופה האחרונה סיגלתי לעצמי הרגל חדש של קריאה: לקרוא כל יום לפני השינה, גם אם מדובר בעמוד אחד בלבד. זה הופך את המשימה להרבה יותר פשוטה ובינינו, כמה זמן כבר לוקח לקרוא עמוד אחד או אפילו שלושה ואם הספר מתגלה כאוצר קטן, מסקרן ומעניין אז גם קשה להיפרד ממנו בסופו של דבר.
את "תה" הכרתי דרך עמוד הפייסבוק שלו בו הוא מפרסם גם את הקטעים הנבחרים מתוך הספר שלו, גם סטטוסים קצרים בסגנון והשפה היחודיים שלו וגם קטעי פרוזה ושירה של סופרים נבחרים אחרים שפעילים ברשת ומחוצה לה. אפשר להגיד שעמוד הפייסבוק שלו לבדו יכול כבר לספק חומר קריאה נפלא לשעות ארוכות ובכל זאת אין כמו להחזיק ספר מודפס וערוך. כך הגיע לידי "על אהבה ומעשיות אחרות" ששאב אותי פנימה לשעות ארוכות וסירב לשחרר.
החלק על הראשון "על אהבה" בנוי מסיפורים קצרים, שחלקם מסתכמים במשפט אחד או שניים, שמדברים על הרגשות ההכי אנושיים והאמיתיים שלנו בצורה כל כך מדוייקת וחדה שלא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי ממלמלת "וואו" תוך כדי הקריאה.
בחלק מהסיפורים הדמיון של הכותב לוקח אותנו לעולמות אחרים בהם חיים אלים שבוראים יקומים ועולמות שלמים, כמו עולם ה"מה אם" שבו חיה מפלצת "האילו רק" הנוראה מכולן או אל מעבדת הממציא הידוע "טריליון" שמנסה לבנות את מכונת האהבה כדי לספק אהבת חינם לכל ועוד.
החלק השני "מעשיות אחרות" כתוב בסגנון מעט שונה וכאן ניתן למצוא את הסיפור על בחור שנמצא בחיפוש העצמי ובינתיים מנסה להתקיים מהעבודה בשמירה ומתרומות זרע וגם את הסיפור על האיש שהצליח לטפח קריירה מרשימה כש מה שהניע אותו הם דווקא התחושות של קנאה וחשדנות כלפי העמיתים שלו וכל מה שקרה לאחר מכן, ועוד.
בכל פרק כזה יכולתי לזהות את עצמי בתקופה כזאת או אחרת בחיים כל פעם מחדש ואפילו אחרי קריאה חוזרת, זה הפתיע וריגש אותי באיזו חדות אפשר לנסח ולהעלות לכתב את הרגשות ואת המחשבות הכי קמוסות של הכותב ושל הדמויות שלו שמדברות על הרגשות של האנשים. יש משהו מאוד נוסטלגי בכתיבה של "תה" שאפשר אולי לדמות לעיון באלבום תמונות ישן, מהתקופה שעוד היינו הולכים לחנות ובוחרים תמונות להדפסה, וכל הזכרונות והסיפורים שהוא יכול להציף.
מדובר בספר יוצא דופן ואחד שמוכיח שוב שמילה כתובה היא אומנות ושלכותב מוכשר ומיומן יש את היכולת להעביר את המסר, לרגש ,לעורר הזדהות ולהעלות זכרונות, ללא צורך בהמון מילים אלא אפילו במשפט אחד קצר שקולע ישירות אל תוך הלב.
אם כבר קראתן את הספר או שיש לכן המלצה לספר מעולה שקראתן לאחרונה - שתפו בתגובות!
לעמוד הפייסבוק של "תה" תקליקו כאן
קריאה מהנה!