SLIDER

על מדף הספרים שלי: הקול, תא 8, כתוב בכוכבים

על מדף הספרים שלי הפעם: "הקול", הספר המדובר של כריסטינה דאלצ'ר, המותחן שלא כבש אותי "תא 8" והרומן עם פוטנציאל להפוך לסרט קומדיה רומנטית "כתוב בכוכבים".

"קול" של כריסטינה דאלצ'ר הוא אחד המותחנים המדוברים של השנה ואחד שהומלץ לי בחום בחנות הספרים. כפי שניתן לראות לפי הכריכה, יש דמיון מסויים ל-"סיפורה של שפחה" מבחינת הרעיון, אבל "קול" הוא הרבה פחות אכזרי והרבה פחות מפחיד. מה שכן, פחות אהבתי את הטריק השיווקי הזה של ההשוואה בין השניים.
ביקורת ספרים
העלילה מתרחשת בארה"ב, שבבחירות האחרונות בה נבחר נשיא חסר כוח שמנוהל על ידי איש דת נוצרי, שכל שאיפותיו הן "לחזור למקורות". לאט לאט מתרחש תהליך בו שוללים את כל הזכויות מנשים: תעסוקה, זכויות סוציאליות, כסף וגם את יכולת הדיבור, שמוגבלת למאה מילים ביום על ידי צמידים. התפנית מתרחשת כאשר צמרת המדינה פונה לחוקרת המוח ד"ר גי'ן מקלילן, בבקשה לטפל באחיו של הנשיא שנפגע בראשו, בתמורה להסרת הצמיד.
ההתחלה של הספר קצת מסורבלת, על גבול המשעממת, האמצע סוחף ומעניין והסוף יצא קצת "עקום" לטעמי, עם תחושה שהסופרת לא ממש ידעה איך לסיים את הסיפור (כולל "להרוג" את אחת הדמויות שלא היה הרבה מה לעשות איתה).
אני חושבת שמה שיפה בספר הזה הוא בעיקר הרעיון. "קול" הוא סיפור על תרחיש בדיוני כיביכול, אבל בא להראות בצורה מוקצנת מה עלול לקרות כאשר לא משמיעים את הקול ונשחפים עם הזרם. אפשר לקחת את התרחיש הזה גם לחיים האישיים של כל אחת/ד, כדי לזכור שגם קול אחד הוא חשוב. אפשר להסתכל על זה בצורה גלובלית, ולזכור שחשוב מאוד ללכת להצביע בבחירות ולא לחשוב שהקול שלכם לא ישנה כלום.
לסיכום אגיד שנהניתי מהקריאה, אבל לא מדובר במותחן "מופת". נשארתי עם תחושה של פספוס, כי הרעיון כאן מאוד יפה ומעורר מודעות, אבל הביצוע בעיני מפספס את המטרה.


"תא 8" של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום הוכתר כרב מכר ושבחי המבקרים, אחרי סדרה של מותחנים אחרים שגם הם קטפו ביקורות מהללות. בתור חובבת מותחנים פסיכולוגיים, התקציר עשה לי את זה לגמרי וצללתי לקריאה שלו מלאת ציפיות.
ביקורת ספרים מותחן
תקציר העניינים: תא 8 נמצא באגף הנידונים למוות בכלא של מדינת אוהיו, בו ממתינים האסירים לגזר הדין שלהם. בתא 8 יושב בחור צעיר בשם ג'ון מאייר פריי, שהורשע ברצח חברתו הצעירה, וצופה באסירים האחרים מובלים לחדר ממנו לא יחזורו לעולם. יום אחד ג'ון מקבל התקף לב קשה ולאחר מאמצים ההחיאה נקבע מותו. כעבור כמה שנים, גבר בשם ג'ון שוורץ נעצר על ידי משטרת שטוקהולם על תקיפה אכזרית ולאחר בירור מסתבר שמדובר בשם בדוי שאימץ של אדם שנפטר לפני שש שנים. כאן כבר אפשר לנחש ששני הג'ונים הם אותו האדם וזה מה שמשטרת שטוקהולם מתחילה לחקור.
הספר מתאר את המסע האפל של ג'ון מאייר פריי מתא 8 לחיים החופשיים באירופה ובחזרה. בין היתר יש כאן גם את הדיון בסוגייה של עונש מוות, שמדינת אוהיו לא מעוניית לבטל משיקולים פוליטיים, למרות המתנגדים הרבים שפועלים במחתרת.
הסוף אכן מטלטל ופתרון התעלומה מגיע במספר הפרקים האחרונים.
אז על פניו מדובר בספר מתח מושלם, מותחן פסיכולוגי עם טוויסט ברגע האחרון, בסגנון של "המטופלת השקטה". בפועל, רוב הזמן השתעממתי. רוב הספר הרגיש לי כמו הקדמה ארוכה ביותר למשהו שאמור לקרות בעלילה אבל כל פעם נדחה עוד ועוד. הרבה תיאורים של חייהם של הדמויות שבאים במקום האקשן האמיתי. הסוף המפתיע, מגלה דמות מרושעת שאף אחד לא חשד בה, שמודה במעשיה שכל מטרתם הייתה להראות לאומה עד כמה פסול הוא עונש מוות. הסוף הזה גם השאיר לי טעם רע כי הרגיש שלמרות הכל הרשע ניצח בדרך המעוותת שלו.
לסיכום, לא התחברתי לספר הזה, לא מבחינת הקריאה עצמה ולא מבחינת העלילה שלמרות מספר הטוויסטים התגלתה כמשעממת עם סוף מרגיז.

בניסיון להקליל את האווירה ולגוון, פניתי לז'אנר אחר לגמרי של רומן קליל ושנון מאת מיני דארקי, "כתוב בכוכבים".
ביקורת ספרים רומן קומדיה
לספר הזה יש פוטנציאל גבוה להפוך לסרט קומדיה רומנטית ואני כבר יכולה לדמיין שחקן ראשי חתיך עם שיער פרוע וזיפים של חמישה ימים (אתן מוזמנות להציע הצעות כי אני עדיין לא סגורה על השחקן) ובתור שחקנית ראשית את אן הת'אווי (פה הייתי יותר ספציפית).
העלילה מתמקדת בג'סטין קרמייקל, עיתונאית מתחילה ושאפתנית, שממוקדת בקידום הקריירה שלה בעיתון "סטאר", ובניק ג'ורדן, שחקן מוכשר שמחכה שיגלו אותו ובינתיים מדלג בין עבודות מזדמנות. שני אלו נולדו בהפרש של שנה לשתי אמהות שהיו חברות קרובות, כך שבתור ילדים הם בילו ביחד וגם חוו אחד עם השניה את אהבת הנעורים הראשונה. אחרי שהקשר נותק, דרכיהם נפרדו והצטלבו שוב כבר בנקודה אחרת בחיים.
ג'סטין מקבלת קידום ובמקום נערת השליחויות מתחילה לערוך מדורים, בין היתר של ההורוסקופ הידוע של העיתון. במפגש עם ניק האהבה שנכחה מתעוררת לחיים ובגלל אמונתו של ניק בהורוסקופ המדויק של העיתון, ג'סטין מחליטה "לעזור ולכוון אותו" לנתיב הנכון. וכך קורה שבכל שבוע היא ממציאה מחדש את ההורוסקופ של ניק, מזל דלי, ומנסה להעביר לו מסרים שיעזרו לו לחשוב בכיוון הנכון לדעתה. כמובן שהמעשה גורר אחריו סדרה של התרחשויות שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם מה שג'סטין התכוונה.
במקביל, הספר גדוש בדמויות משנה ובתיאור חייהם, כולל ההשפעות של תחזית ההורסקופ שקראו ב"סטאר". לעתים היה לי קצת קשה לזכור את הסיפורים שלהן, כי הופיעו לפרקים במשך כל הספר וחלק מסיפוריהן הצטלבו.
בגדול נהניתי מהקריאה, אני חושבת שמדובר בסיפור מקסים ושנון שגם כתוב נהדר. קראתי לאט, כי לא ממש הצלחתי להיסחף עם העלילה. כשסיימתי אותו אמרתי לעצמי שהיה "חמוד", אבל לא מעבר לזה. בואו נגיד שלא הייתי רצה בהתלהבות לספר עליו לכל החברות, אבל אם היו שואלים אותי על ספר סופר קליל ואיכותי ככל הנראה הוא היה נמנה עם אחד מאלה.

כמו בכל פוסט על ספרים, אשמח לשמוע את דעתכן במידה וקראתן את אלו שסקרתי, ואם לא, אשמח להמלצה שלכן על ספרים מומלצים שגיליתן לאחרונה!

אין תגובות

הוסף רשומת תגובה

© Stars of Alex • Theme by Maira G.