SLIDER

לכבוד יום כדור הארץ 2020: הסיפור על המיחזור

אני רוצה לדבר על הנושא שלדעתי לא מקדישים לו מספיק תשומת לב ביומיום והוא הפרדת הפסולת והמיחזור. במהלך השנים האחרונות אני מרגישה שבארץ כן נעשה מאמץ והושקעו משאבים על מנת לקדם את הנושא וגם להרגיל את האנשים להפריד את הפסולת. אם בתחילת שנות האלפיים עדיין היינו מעבירים את שקיות הזבל לפחים הירוקים, בימים אלו כבר ניתן למצוא פח יעודי כמעט לכל סוג של פסולת. עם זאת, אני מרגישה שהתחום הזה עדיין ממש בחיתוליו, גם מבחינת ההסברה וההקניית הרגלים חדשים לאשנים, אבל גם מבחינת הנוחות והזמינות של כל מיכלי האיסוף. שמירה על איכות הסביבה היא לא רק מושג גלובלי ולא שמור רק לגופים גדולים כמו תעשיה ומפעלים, אלא גם מתחיל בקטן, בכל משק בית. אני חושבת שאחד הדברים החשובים והטובים שיקרו אחרי משבר הקורונה, הוא עלייתו של נושא זה לכותרות וגם העלאת המודעות הציבורית. בסופו של דבר, אם אנחנו לא נשמור על כדור הארץ שלנו, גם הוא לא ממש ישמור עלינו..

2 comments

ביוטי שופינג מהתקופה האחרונה

בלוג איפור וטיפוח
אני לא אדבר על קורונה ועל המצב הנוכחי כי הנושא הזה נמצא על סדר היום באופן קבוע ונראה לי שאין כאן אף אחד שמסוגל להיות מנותק לגמרי מכל מה שקורה. רק אומר שאני מקווה שכולכן בסדר, שאתן דואגות לעצמכן ולאנשים הקרובים, מקפידות על כל כללי הזהירות ושומרות על השפיות. אמן ונעבור את התקופה הנוראית הזאת בשלום ונחזור לשגרה במהרה. בפוסט הזה אספתי את ההתחדשויות האחרונות שלי.

אין תגובות

איך התחלתי לקרוא ספרים

בשלוש שנים האחרונות הפכה קריאת הספרים לחלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית שלי. למען האמת, אם היו שואלים אותי לפני כן, הייתי אומרת שיש לי את הרצון לקרוא וגם כמה ספרים מעניינים על המדף, אבל אין לי זמן או חשק להתמיד או שזה לא מספיק מעניין אותי לעומת העיסוקים האחרים. אז איך יצרתי את השינוי?

היחסים שלי עם עולם הספרות התחילו ברגל שמאל.
שיעור הספרת בבית הספר בו למדתי ברוסיה, היה סוג של עינוי וקשה לי לשים את האצבע האם להאשים את שיטת הלימוד של אותם הזמנים, את המורה או את עצמי בלבד. מה שאני כן יודעת בוודאות הוא אף פעם לא התחברתי לקלאסיקות של צ'כוב וטולסטוי, לא אהבתי לנתח את השירה של פושקין ובטח שלא אהבתי שמכריחים אותי לקרוא את הספרי רבי העמודים ולכתוב עליהם חיבורים לאחר מכן. תמיד הייתי יצירתית, לכן על מנת להקל על עצמי מצאתי בדרכים אחרות לצלוח את שיעורי הספרות, שכללו בין היתר קריאת תקצירים של עלילות הספרים, סיכום מפורט של כל הדיונים והפרשנויות בשיעורים, קריאה חלקית תוך כדי השיעורים ועוד. בסופו של דבר, איכשהו הצלחתי לקבל ציון של 4 (מתוך 5 בשיטת הלימוד ברוסיה) בתעודת הסיום של בית הספר, למרות העובדה שמכל רשימות הספרים שקיבלנו לקרוא בחופשות הקיץ, לקראת שנת הלימוד, קראתי במלואם בערך שניים וחצי.

מה שכן אהבתי בתור ילדה זה לבקר בספריה ולבחור את הספרים שכן מצאו חן בעיני. קראתי פעמיים את כל הסדרה של "הקוסם מעיר האיזמרגד" של וולקוב (המקבילה של "הקוסם מארץ עוץ") וגם סדרת ספרי מתח לנוער שאני כבר לא זוכרת את שמה. למרות שזה היה הרבה יותר מהנה ומעניין, לקרוא רק את הספרים שאני אוהבת ובוחרת עבורי, ההרגל של קריאה בזמן פנאי לא נוצר אצלי.

יש תקופה של המון שנים שעברו מאז סיום בית הספר לתקופה שבה חזרתי לקרוא: העליה לארץ דרשה ממני לימוד שפה חדשה במהירות שיא, ספרים ברוסית לא היו זמינים לי במיוחד, שלא נדבר על תקופת התואר הראשון שעברה בשילוב קשוח של עבודה ולימודים ושעות פנאי מועטות. התחלתי להתעניין בספרים אחרי שכבר נכנסתי לשגרת הבית והעבודה והגעתי לאיזון מסויים בחיים, אז הטחלטתי שאת הספרים שלי אקרא בעברית כי ככה אאתגר את עצמי להבין וללמוד יותר לעומק את השפה וגם המבחר של הספרים בעברית הרבה יותר זמין ויותר מגוון.
הספרים הראשונים שקניתי נבחרו בצורה די אקראית, חלקם על סמך הבאז שיצרו באותם הזמנים, דוגמאת "לאכול, להתפלל, לאהוב" וחלקם מתוך הרצון להשלים פערים עם היצירות שהפכו לקלאסיקות, דוגמאת "היער הנורווגי" של מורקמי או "אהבה בימי כולרה" של גבריאל גרסיה מרקס. אחד הספרים מאותה התקופה, שנמצא על המדף שלי עד היום, הוא "עפיפונים" של רומן גארי, די הרג אותי מבחינת השפה הגבוהה ואני זוכרת שממש נאבקתי להבין אותו לעומק. מצד שני, עד היום זהו אחד הספרים היפים שקראתי שנשאר קרוב לליבי, כך שאין לי ספק שיום אחד אקרא אותו שוב והפעם גם אבין יותר לעומק. במבט לאחור, הבחירות שלי היו קצת רנדומליות ולעתים נפלתי גם על ספרים מוזרים ממש, עד שלאט לאט התחלתי להבין מה הסגנון שאני אוהבת ולאיזה ז'אנרים אני מתחברת יותר. המשכתי לקרוא פה ושם, קניתי ספרים וסידרתי אותם יפה כקישוט למדף, אבל אף פעם לא היה לי רצף קריאה של ממש.

כרגע אני לא מצליחה להיזכר איפה קראתי או שמעתי את ההרצאה על יצירת הרגלים חדשים, לכן לצערי לא אוכל לשתף במקור ההשראה שלי. בכל אופן, למדתי דבר מעניין ושימושי על יצירת הרגלים חדשים ועל איך שהמוח שלנו פועל. העיקרון כאן די פשוט: רוב הזמן אנחנו פועלים "על טייס אוטומטי" ומבצעים את הפעולות הקבועות שאנחנו רגילים לעשות מבלי לחשוב על כך. הסיבה לכך שהמוח שלנו אוהב את השגרה ואת הפעולות המוכרות ומקשה עלינו בכל הנוגע לשינויים, יצירת הרגלים חדשים, למידה וכו'. מכאן יוצא, שכדי שיהיה לנו הרגל חדש, צריכים להגיע למצב שבו ההרגל הזה נכנס לנו "לאוטומט". הדוגמא הקלאסית היא נהיגה, כאשר בהתחלה אנחנו חושבים על כל דבר שעושים, נלחצים ומזיעים, אבל אחרי שמתמידים לנהוג על בסיס קבוע, לאט לאט מגיעים למצב שבו הנהיגה הופכת לקלילה ורוב הפעולות נעשות כבר באופן אוטומטי וקליל. דוגמאות קלאסיות נוספות של הרגלים: צחצוח שיניים, קפה של הבוקר, הרגלי אכילה מסוימים וכו'.

את העיקרון הזה של יצירת הרגל חדש שייכנס לשגרה היומיומית כחלק בלתי נפרד ממנה החלטתי ליישם על ספרים. עמוד אחד ביום היה היעד שלי, כי זה כל כך קל לביצוע שאין סיבה מספיק מוצדקת לא לעשות את זה. המטרה העיקרית שלי, בהתחשב בכל מה שלמדתי לגבי ההרגלים, הייתה לשמור על רצף ולהקפיד לקרוא עמוד אחד מהספר לפני השינה. למשימה זאת נבחר אחד הספרים הפחות מומלצים למטרה זאת, "אוליבר טוויסט" של צ'ארלס דיקנס (חסך בקלאסיקות כבר אמרנו?). בגלל שאני בן אדם די משימתי, תקפתי את עניין הקריאה די ברצינות וכל ערב לפני השינה היה לי דייט עם אוליבר טוויסט שבין היתר גם הכניס אותי לשינה עמוקה ואיכותית להפליא. ככל שעברו הימים, ראיתי שלקחת את הספר לידיים כל ערב לאט לאט הופך מהתאמצות והתעקשות למשהו די מובן מאליו ומיותר לציין שהקריאה גם אף פעם לא הסתיימה בעמוד אחד בלבד אלא בעשרה ויותר.
מאז כבר במשך קרוב לשלוש שנים, אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הלילות בהן לא קראתי עוד כמה עמודים. סיימתי הרבה ספרים, שניים מהם לצערי הפסקתי לקרוא באמצע בגלל חוסר עניין ושיעמום מוגזם. לאט לאט למדתי לבחור את הספרים שלי וגם הבנתי לאיזה סגנון אני הכי מתחברת. התיאוריה שלי היא: אם אין לכם מושג מה הטעם שלכם בספרים או ממה כדאי להתחיל, תבחנו את הטעם שלכם בסרטים, בעיני זה די דומה.

לגבי הרכישה של הספרים, האופציה הקלאסית היא כמובן רשתות הספרים שהכי נגישות בכל מקום בארץ, אבל ישנן גם אלטרנטיבות מעניינות. אני אישית אוהבת את הספרים המודפסים כי ככה כיף לי לקרוא וגם לשמור את אלה שאהבתי במדפים שלי, אך מי שמסוגל וכיף לו לקרוא מהמסך, יכול להינות מהספרים הדיגיטליים שגם עולים פחות וגם נגישים מאוד להזמנה אונליין בקליק. אופציה נוספת היא לרכוש את הספרים מיד שניה ובמחיר מוזל, כאשר הרשת המוכרת ביותר בתחום היא "סיפור חוזר" שבנוסף לחנויות שלהם מציגים ספרים למכירה גם בבתי הקפה הנבחרים. ואופציה נפלאה נוספת היא למצוא ספריה קהילתית, שלרוב היא פשוט ארון מדפים שמוצב במקום ציבורי כלשהו כמו פארק, חוף הים או מרכז מסחרי שוכנתי, שם כל מי שרוצה משאיר את הספרים שכבר קרא על מנת שהאחרים יוכלו להשאיל אותם. ספריה קהילתית בעיני היא דרך נפלאה למצוא את "הפנינים" וכבר יצא לי לשלוף לא מעט ספרים אדירים ממדפים אלה.

אני מקווה שהפוסט הזה היה מועיל ואשמח שתשפתו אותי בתגובות מה היחסים שלכם עם הספרים וכמובן שאם אתם קוראים כמוני, על בסיס קבוע, מה הוא הספר האהוב עליכם שקראתם בתקופה האחרונה!
אין תגובות

Empties | המוצרים שסיימתי לאחרונה

הפעם אוסף המוצרים שסיימתי בתקופה האחרונה כולל בעיקר את המנצחים שמאוד שממש נהניתי מהם וחייבת לשתף גם אתכן!

אחרי ששמן ההסרה האגדי של לאוקסיטן ששימש אותי כמה שנים טובות, נעלם מהמדפים ועדיין לא ממש שב, חיפשתי לי אלטרנטיבה ראויה וזמינה לרכישה בעת הצורך. אחרי קריאת ההמלצות ברשת, המוצר הנבחר היה "Take The Day Off" של קליניק ולשמחתי הוא לא איכזב.
סקירה Clinique take the day off
מדובר בבאלם מוצק שמגיע בצנצנת רחבה. השימוש בו זהה לזה של השמן: אוספים כמות סבירה של הבאלם עם האצבעות ומעסים על הפנים, כולל אזור העיניים עד שכל האיפור נמס, לאחר מכן פשוט שוטפים את הכל עם מים חמימים. אין צורך לאסוף כמות גדולה של הבאלם, רק כזאת שתספיק לכסות את כל הפנים ולאפשר לאצבעות לעסות את העור בקלות. הוא ממיס ומסיר את כל האיפור די בקלות, כולל מסקרה עמידה וגם נשטף ללא מאמץ. בהסרה של איפור מהעיניים, הוא לא שורף, אבל עלול ליצור קצת טשטוש שחולף כי נכנס לעיניים יחד עם שאריות של המסקרה. למרות ההסרה היעילה, אני משתמשת בסבון פנים לאחר מכן, כדי לוודא שהאיפור ירד במלואו. השלב האחרון הוא מים מיסלריים שעוזרים לי להחזיר את הלחות לעור וגם להכין אותו לסרום וקרם הלילה.

למרות מספר חסרונות קטנים, מדובר במסיר איפור מנצח ונוח לשימוש, מומלץ בהחלט. ניתן להשיג אותו בכל רשתות הפארם וגם אונליין, המחיר הממוצע אחרי המבצעים השונים הוא כ-100 ש"ח והוא מספיק בערך לחצי שנה של שימוש רצוף ויומיומי.

את קרם היום "Prisma Protect" של דרמלוג'יקה סיימתי עד הטיפה האחרונה!
קרם פנים הכי טוב
מבלי להגזים, מדובר בקרם פנים המוצלח ביותר שהיה לי עד כה. הקרם עשיר מאוד בלחות ושומר על מצב עור מאוזנן, רך וקורן במהלך היום. המרקם שלו מאוד עשיר ועם זאת לא שמנוני, נספג במהירות ומהווה בסיס מצויין למייקאפ. הוא מיועד לכל סוגי העור ובתור בעלת עור מעורב שנוטה לשמן, הוא התאים לי בול כי מצד אחד מנע מצב של עור מיובש שמגביר את השמנוניות עוד יותר ומצד שני לא הכביד ולא היה כבד מידי. היתרון הגדול הנוסף של "פריזמה פרוטקט" הוא מגדם הגנה SPF30! הקרם לא מכיל פרבנים וצבעים וריחות מלאכותיים, עוזר להגן על העור מנזקי הסביבה וזיהום אוויר ומכיל גם אנטי-אוקיסנדטים. אם בא לכן להשיקע בקרם פנים מנצח באמת, אני ממליצה עליו בבטחון מלא.

המחיר: 358 ש"ח (כדאי לעקוב אחרי המבצעים). ניתן להשיג באתר של דרמלוג'יקה או במכוני הקוסמטיקה הנבחרים.

עוד מוצר לחות מעולה שסימתי הוא הסרום "Mineral 89" של Vichy.
Vichy Mineral 89 serum
רוב השנה ובמיוחד בתקופת החורף, אני מוסיפה סרום קליל לפני השימוש בקרם לחות. אני מרגישה שתוספת הסרום מעניקה לעור אקסטרה של זוהר בריא, גמישות ורכות וגם עוזרת לשמור על מראה זה במהלך היום. מאוד אהבתי את "מינרל 89" של וישי ונהניתי להשתמש בו, כך שרוב הסיכויים ארכוש אותו שוב בהזדמנות הקרובה. המרקם שלו מיימי וקליל, הוא נספג במהירות ורק משאיר תחושה של עור חלק ומלוחח, בזכות חומצה היאלורונית שהיא אחד המרכיבים המרכזיים שלו. הסרום השתלב טוב עם קרם הלחות ולא מכביד על העור, יש לו ניחוח רענן ונעים.

ניתן להשיג בסופר פארם ובבתי מרקחת פרטיים. המחיר המלא הוא כ-120 ש"ח ושווה לעקוב אחרי המבצעים.

שני הקונסילרים שנגמרו לי בתקופה האחרונה מעט שונים אחד מהשני, אבל היו מעולים ונהניתי מהם מאוד.
הראשון הוא "Diorskin Forever Undercover", שכבר המלצתי עליו בעבר בפוסט "כוכבים" ודעתי לא השתנתה. הקונסילר של דיור נהדר, נותן כיסוי בינוני עד גבוה ומצויין לכיסוי של כהויות מתחת לעיניים. הוא מתקבע טוב מבלי לייבש את האזור ולא נכנס לקמטוטים במהלך היום. השימוש בו די חסכוני כי מדובר במוצר מרוכז שמאפשר כיסוי טוב עם כמות קטנה בכל פעם.
Dior concealer
השני הוא קונסילר "Highlighting Effect" של קיקו.
הוא מגיע בצורת "טוש" עם לחצן שמאפשר לשחרר כמות מדודה לתוך המברשת. יש כאן שילוב טוב של כיסוי בינוני וטבעי מצד אחד ומצד שני אפקט של הארה עדינה. הגוון שבחרתי הוא 02 (כי הבהיר ביותר היה קצת לבן מידי עבורי), השתמשתי בו גם לכיסוי של כהויות וגם להארה עדינה באזורי הפנים השונים כמו מרכז המצח וקמטי ההבעה באזור האף והפה. המרקם שלו מוצלח מאוד, ניתן לטשטש אותו בקלות וגם לבנות את הכיסוי בהדרגה.
Kiko concealer review
המחיר: 45 ש"ח והם בהחלט השקעה טובה. ניתן להשיג באתר של Kiko ובחנויות המותג.


סדרת השפתונים "Rave" של איל מקיאג' היא אחת האהובות עלי מבין מוצרי המותג. מדובר בשפתוני סטיק במרקם לחותי וכיסוי שקפקף עד בינוני (תלוי בגוון), כרגע הסדרה כוללת 15 גוונים שונים. האהוב עלי ביותר מכל הסדרה הוא גוון "Playa", ורוד בהיר וסופר מחמיא, שמשתלב מעולה עם כל מראה איפור וטייל איתי בתיק במשך תקופה ארוכה לשימוש יומיומי. כמעט סיימתי אותו ואז רומי סיימה אותו במקומי כשהוציאה את מה שנשאר עם האצבעות. גוון נוסף שגם הוא אחד האהובים אצלי הוא "Rio" והוא ורדרד ניוד עם כיסוי מעט יותר דומיננטי.
Il Makiage Rave lipstick
השפתונים מומלצים בהחלט ומוצלחים מאוד, ניתן לרכוש בחנויות הרשת Il Makiage וגם באתר המותג. המחיר המלא הוא 119 ש"ח, אבל לרוב יש מבצעים והנחות.

אחת המסקרות האהובות עלי מכל הזמנים היא "Le Volume de Chanel"
Chanel le volume mascara
אתחיל מהסוף ,היא מעולה! מדובר באחת המסקרות האייקוניות של שאנל ובהחלט אחת אהובות שיש. היא מגיעה עם מברשת סיליקונית בינונית שמצד אחד עוזרת להשיג די בקלות את האפקט הדרמטי והנפח ומצד שני לא יוצרת גושים ומפרידה יפה את הריסים. אני מאוד אוהבת את מראה הריסים שהיא יוצרת ואת גוון השחור פחם שלה. עם זאת, יש גם שני חסרונות שחייבים לקחת בחשבון: עמידות שלה לא גבוהה ואם אתן מאלה שהמסקרות נוטות להימרח לכן על העפעפיים כדאי לבחור מראש את הגרסה העמידה במים, החסרון השני הוא שהמסקרה לא מתאימה לבעלות עיניים רגישות ונוטות לאלרגיות. את שלי רכשתי בדיוטי פרי בכ-40$, אני משערת שהמחיר בארץ הוא סביב ה-200 ש"ח.

ספרו לי בתגובות על המוצרים המומלצים שלכן שסיימתן לאחרונה!




גילוי נאות: מוצרי דרמלוג'יקה, וישי ואיל מקיאג' התקבלו לסקירה 
אין תגובות

שלושת המנטוריות שאתן חייבות להכיר

התפתחות אישית ופסיכולוגיה הם תחומים שמרתקים אותי ולא פעם צפיה בסרטונים והרצאות של אנשים המשפיעים והמומחים בתחום זה, השפיעו עלי עמוקות ולימדו אותי כמה דברים חשובים שלקחתי איתי לחיי היומיום. אני רוצה לשתף אתכן במספר אנשים שגיליתי במרחב הוירטואלי והדברים שלקחתי מהם עזרו לי להתקדם צעד אחד קדימה, לשנות את ההרגלים ולהסתכל על החיים מנקודת מבט אחרת.

4 תגובות

על המפגש עם מנכ"ל דרמלוג'יקה ועל המארזים המיוחדים של המותג

חיבור מיוחד שנרקם בין אמנית רחוב אמריקאית לבין מותג טיפוח מוביל, הוליד שיתוף פעולה יפיפה עם מסר חשוב שעומד מאחוריו. אני רוצה לשתף אתכן במפגש המיוחד עם מנכ"ל דרמלוג'יקה העולמית מר אוריליאן ליס שביקר בארץ לכבוד ההשקה של המארזים החגיגיים של המותג, סיפר באהבה רבה על החברה והמוצרים וגם ענה לשאלות של הבלוגרים והעיתונאים.


אין תגובות

על מדף הספרים שלי: על "עץ או פלי", על "אומנות הבריחה" ועל "מבוך הרוחות" החלק השני

על מדף הספרים
על מדף הספרים שלי הפעם: "עץ או פלי" של ג'פרי ארצ'ר שזכה להיות אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתקופה האחרונה, "אמנות הבריחה" של בראד מלצר, מותחן מצויי וסוחף, והחלק השני של "מבוך הרוחות" של קרלוס רואיס סאפון שהצליח להפתיע ובגדול!
אין תגובות

סיקרת מוצרי האיפור של קיקו | Kiko Milano - חלק 2

קיקו מילאנו סקירה KIKO
בחלק השני של סקירת מוצרי קיקו, נראה את הברונזר המנצח לבהירות עור, פריימר מאט, גלוס אהוב, מייק אפ מאכזב, הייליטר טבעי ומברשת הייליטר מומלצת!


2 comments

סקירת מוצרי האיפור של קיקו | Kiko Milano - חלק 1

מוצרי איפור קיקו סקירה
בשנה האחרונה קיקו מילאנו סוף סוף הסתערו על שוק האיפור המקומי שלנו, אחרי שנים של הצלחה ברחבי העולם ואחרי שנים שבערך כל חובבת איפור הביאה איתה שקית עם השלל מהחופשה האחרונה בחו"ל. גם אני הייתי בין אלו שטיפחו אוסף של מוצרי קיקו וכעת אחרי שהם זמינים כאן בחנויות ובאתר, נהיה פה חגיגה. למרות ההיצע הרחב והמגוון שהיה כאן לפני הגעתם, לקיקו בכל זאת היה מקום בעיקר כי הם תופסים את המקום המכובד באמצע, בין האיפור "העממי" בסגמנט הזול של סקאלת המחירים לבין האיפור היוקרתי והמקצועי (שניהם בטווח מחירים בינוני עד גבוה). קיקו הוא סוג של מעמד ביניים, איכותי, מעוצב בטוב טעם וגם עם תג מחיר נגיש. החלטתי שהגיע הזמן לסקירה מורחבת של מוצרי Kiko, כולל המומלצים ביותר וגם אלו שבדיעבד הייתי מדלגת עליהם.
אין תגובות

המוצרים שסיימתי לאחרונה | Empties

בלוג Stars Of Alex
אני בטוחה שהרוב יסכימו איתי שלסיים מוצרי איפור וטיפוח זה לא פחות כיף מלקנות אותם, כי הקניה עצמה היא חוויה וריגוש אבל אצלי לפחות יש סיפוק מסויים מהעובדה שגם ניצלתי את המוצרים האלו ונהניתי להשתמש בהם ולא סתם אחסנתי אותם במגירה. הפעם אספתי את אלו שסיימתי בחודשים האחרונים כדי לתת עליהם חוות דעת סופית אחרי שימוש ממושך.

אין תגובות
© Stars of Alex • Theme by Maira G.