אני לא אדבר על קורונה ועל המצב הנוכחי כי הנושא הזה נמצא על סדר היום באופן קבוע ונראה לי שאין כאן אף אחד שמסוגל להיות מנותק לגמרי מכל מה שקורה. רק אומר שאני מקווה שכולכן בסדר, שאתן דואגות לעצמכן ולאנשים הקרובים, מקפידות על כל כללי הזהירות ושומרות על השפיות. אמן ונעבור את התקופה הנוראית הזאת בשלום ונחזור לשגרה במהרה. בפוסט הזה אספתי את ההתחדשויות האחרונות שלי.
חודש מרץ היה עמוס במיוחד ומצאתי את עצמי בסוג של מערבולת של הסתגלות לשגרה חדשה של להיות אמא וגם עבודה חדשה במשרה מלאה וגם תחזוקה של הבלוג והאינסטגרם. כצפוי זה לא תהליך פשוט, בעיקר בגלל האופי הפרפקציוניסטי שלי שגורם לי להרגיש אשמה אם אני לא מצליחה להצטיין בכל התחומים. לא תמיד רואים את זה במבט מבחוץ ולמען האמת אני לא נוטה לשתף את מאחורי הקלעים של העשיה הקשורה לבלוג. רק שתדעו שעצם העובדה שהפוסט שהיה אמור להיות באוויר בתחילת אפריל ועולה עכשיו, די מתסכלת, מצד שני הוא נכתב בחלקים ובשעות לא שגרתיות בין היתר כדי לא לוותר על הקצב ועל סדר התכנים של הבלוג וגם כי אני אוהבת את כוכבי החודש שלי וגם משתדלת שיהיה מעניין. אז מה בתפריט הפעם? פתיחה של החנות הראשונה של קיקו בארץ, שכל כך חיכינו לה, התחדשויות חגיגיות בדרמלוג'יקה, המוצרים שסיימתי במרץ וגם עיפרון עיניים סופר מומלץ. כמו שאומרים, תישארו איתי!
חודש יולי לא היה עמוס במיוחד בחוויות מהסוג שאני עוסקת בהן כאן בבלוג. העיסוק העיקרי שרוב זמני מוקדש לו כרגע הוא טיפול ברומי והסתגלות לשגרה החדשה ולחוויות החדשות שהיא מכניסה למשפחה הקטנה שלנו. מצד שני, אחת ההבטחות שנתתי לעצמי עוד לפני הלידה הייתה שלא אזניח את התחביבים שלי ואמשיך ככל הניתן לעשות את הדברים שעושים לי כיף. תובנה נוספת שאני רוצה להוסיף כאן, שהלידה כבר מאחורי, היא תזכורת לעצמי שהעובדה שאני לוקחת זמן לעסוק בדברים מהנים שאינם קשורים בהורות, לא הופכים אותי להורה פחות טוב. אז בנימה אופטימית זאת, אני רוצה הלצלול לסיפורי הלקים והצלליות ולספר על כמה מוצרים וספר אחד שהיו הכוכבים שלי בחודש יולי.
כמה חמודים יכולים להיות המוצרים המוקטנים! לרוב מקבלים אותם במתנה בקניות של איפור וטיפוח, במארזי מתנה שונים או בקופסאות היופי וכמו הרוב הגדול גם אני מטפחת אוסף קטן של מיניאטורות שחלקן לא פחות שימושיות מהמוצרים בגודל מלא. בסדרת הצילומים שנוצרה בהשראת לוח השחמט הישן, החלטתי לתת במה קטנה למוצרי המיני שלי וגם לבחון אילו מהם הייתי רוכשת בגודל מלא.
עם ציפיה לשמש ושמיים כחולים וניחוחות של פריחה, תקף אותי לאחרונה מצב רוח אביבי ורצון עז לזנוח כבר את כל הגוונים הקודרים ולדלג הישר לפסטליות רעננה, לאחת התקופות הכיפיות של השנה שבה הטבע מתעורר, השמש עוד עדינה והעור מרגיש זוהר וחיוני. כל זה היווה השראה לצילומים בגוונים הפסטליים והרכים של מנטה וורוד בייבי, שמשלבים את המוצרים החדשים שמכניסים אותי לאווירה האביבית.
לאוקסיטן הוא אחד ממותגי הטיפוח האהובים עלי, לא רק בזכות מוצרי האמבט וטיפוח הגוף הנהדרים והריחניים, אלא גם בזכות הסדרות המוצלחות לטיפוח עור הפנים, ביניהן המוצרים הלחותיים שמכילים חמאת שיאה ומוצרי האנטי אייג'ינג מסדרת אימורטל ועוד. בפוסט הזה יככבו שלושת מוצרי המותג האהובים עלי בתקופה האחרונה.
"ריגושים וחידושים" הפעם יוקדש למוצרים שהתנסתי בהם בתקופה האחרונה ואני כאן כדי לספר לכן על ההתרשמות שלי.
פלטת האיפור החדשה של קרליין הכניסה אותי למצב רוח קצת נוסטלגי, כי הזכירה לי את הימים שבהם לכל אישה ונערה הייתה פלטת איפור ענקית וזה היה כל כך טרנדי. ההבדל הוא שהפלטות של פעם היו יחסית פשוטות מבחינת איכות והביצועים של המוצרים והפלטות החדשות של היום באות להתחרות במבחר העצום שקיים כרגע בתחום האיפור, לכן אפילו מותגי דראגסטור שואפים לאיכות גבוהה תמורת מחיר משתלם.
סדרת ה-"Verbena" של לאוקסיטן היא אחת האהובות עלי ביותר, בעיקר בזכות הניחוח החמצמץ והמרענן שנותן הרגשה של קרירות. לכבוד הקיץ דאגו בלאוקסיטן להרחיב את הסדרה ולהוסיף 6 מוצרים חדשים שמושלמים לתקופה החמה (ובקרוב, הרותחת) של השנה.
מה בסדרה?
* Frission De Verveine - בושם יוניסקס בגרסת או דה טואלט, מהדורה מוגבלת
כידוע, בלתי אפשרי לגבש דעה לגבי מוצר טיפוח כלשהו מבלי להתנסות בו תקופה ממושכת. מכאן תמיד מתחיל הקושי שלי בלכתוב פוסטים מהסוג הזה, כי יש לא מעט מוצרים אבל מצד שני חייבים לשמור על העור ולהתמיד בשגרה מסויימת כדי שלא נפגע בו. ההתנסות היא ממושכת וגם חוות הדעת לא תמיד חד משמעית, כי אני כותבת את החוויה האישית שלי ובו זמנית גם חושבת עבור מי מומלץ/לא מומלץ מוצר כזה או אחר. לכן ברוב המקרים לא תהיה כאן המלצה גורפת או קטילה מוחלטת של המוצרים ואני מקווה שהפוסט יהיה מועיל!
מזמן רציתי לנסות את סבון הפנים של La Roche Posay לעור שמן מסדרת Effaclar המוצלחת ואחרי שלא מצאתי "דיל" שווה בבתי המרקחת בארץ, עשיתי הזמנה מאתר eChemist והוא עלה כ-11 פאונד.
שמעתי לא מעט על מתחם שרונה החדש שנפתח בתל אביב ואפילו ראיתי לא מעט תמונות יפות של המקום, אבל רק כשהגעתי לשם הרגשתי את האוירה ואת היופי המיוחד של המקום שנראה כמו אי פסטורלי ושקט במרכז הקר ומלא גורדי השחקים של לב תל אביב.
מי שעוקבת אחרי בפייסבוק כבר יודעת שבחודש האחרון עברתי דירה ועדיין לא ממש סיימתי עם כל הבלגן של סידור הבית. החלק המהנה ביותר בכל הסיפור הזה היה להיפטר מכל הדברים שנצברו עם הזמן, כמו בגדים (שנתרמו לויצו) ושאר הקשקושים המיותרים ובין היתר גם ממוצרי האיפור והטיפוח שנגמרו ופינו את מקומם לאחרים. אז צברתי לא מעט אריזות ריקות, לכן שוב הגיע הזמן לפוסט עם הרבה מוצרים שסיימתי ואדווח מה דעתי עליהם.
בסדר רנדומלי אתחיל מפילינג הפנים של לוקסיטן מסדרת "אנג'ליקה"
תופעה מעניינת ששמתי לב אליה היא שמאז שהתחלתי לשמור את האריזות הריקות של המוצרים שסיימתי בצד כדי לחלוק איתכן אחר כך, אני משתדלת לסיים את המוצרים שקניתי וזנחתי בצד ורק לאחר מכן לרכוש מוצרים חדשים (בעיקר טיפוח) כדי למנוע עומס ובזבוזים מיותרים. אז אפשר להגיד שפוסטים מהסוג הזה עושים לי טוב בלב ובארנק וגם טקס זריקת השקית המלאה לפח מהנה בפני עצמו. אז אני חוזרת עם פוסט שני בסדרת ה-Empties שלי והפעם אתחיל מכמה מוצרי איפור שסיימתי.
הפודרה של רבלון מסדרת "Colorstay" בגוון שקוף נוצלה כמעט עד הפירור האחרון.
אני מודה שבכל מה שנוגע לטיפוח ועיצוב השיער הכל אצלי בערך ההיפך מהאיפור והציפורניים: כמה שפחות התעסקות ומוצרים, מינימום השקעה ומקסימום תוצאה. למזלי זכיתי לשיער שיחסית נוח לתחזוקה ועיצוב ולמעט נשירות תקופתיות אין לי תלונות. השיער שלי רגיל, נוטה למעט שמנוניות באזור הקרקפת, במיוחד בחודשים החמים, דק וחלק, אף פעם לא עבר צביעה (למעט תקופה קצרה של "גוונים" לפני המון שנים).
שגרת טיפוח השיער היומיומית שלי מסתכמת בחפיפה, סירוק ויבוש טבעי/פן. מידי פעם אני מסתקרנת ורוכשת לי מוצרי "אקסטרה" שיעזרו לי להוסיף מעט נפח או ברק לשיער או לעצב ולהחליק אותו מעט ועליהם אדבר בפוסט הזה.
"צבעי הקשת" הוא למעשה פוסט שמוקדש למוצרי איפור/טיפוח וגם פרטי לבוש/אקססוריז אהובים בצבעי הקשת השוני. ובפניה האישית לכל הבלוגריות שקוראות את הפוסט הזה, ראו את עצמכן מתוייגות ואשמח לקשר לפוסט שלכן כאן!
אדום הוא לא מהצבעים האהובים עלי בכל הנוגע בלבוש, אבל לדעתי מדובר בצבע מאוד נשי ובמובן מסויים אפילו סקסי.
עור פנים מטופח ומתוחזק כראוי הוא ללא ספק המפתח למראה הקורן והנקי עוד לפני שמדברים על איפור. האיפור בתורו גם יראה יותר טוב וגם יחזיק מעמד שעות ארוכות יותר אם דואגים לניקוי וטיפוח על בסיס יומיומי.
עד לפני כשנתיים עור הפנים שלי נראה אחר ממה שהוא היום, סבלתי מפצעונים ובעיקר נקודות שחורות באזור ה-T. אני חושבת שהמצב התחיל להשתנות כשקרו מספר דברים. התקופה ההיא הייתה לחוצה מאוד וזה ללא ספק בא לידי ביטוי במראה עור הפנים שלי. דבר שני, שמתי לב שככל שהתעצלתי "וחיפפתי" בניקוי היומיומי וההסרה היסודית של האיפור, כך המצב החמיר. ועוד נקודה חשובה, אני טיפוס די אובססיבי בכל מה שנוגע לעור הפנים שלי וברגע שראיתי "חבר חדש" שצמח, הייתי חייבת להעלים אותו משם וזה לצערי השאיר אותי עם מספר צלקות קטנות, בעיקר באזור המצח.
כאמור, אם עור הפנים לא מרגיש טוב ולא מתוחזק כראוי, שום איפור לא יעזור להסתיר את זה, לכן כחלק מהשינוי שהתחלתי לעשות עברתי מספר טיפולים אצל הקוסמטיקאית, דבר שלא נהגתי לעשות לעתים תכופות לפני כן. אחרי הניקוי היסודי, התחלתי להרגיל את עצמי לשגרת הטיפוח היומיומית כדי לתחזק את המצב הקיים. בהתחלה לא קל לפתח את ההרגל הזה ותמיד יש את הרגעים האלו שאני אומרת לעצמי "אז מחר בבוקר אסיר את שאריות המייק אפ" או "מחר אנקה את העור כמו שצריך", אבל אם מקפידים ומתעקשים, לאט לאט זה הופך להרגל קבוע, כמו צחצוח השיניים.
לאט לאט נכנסתי לשגרת הטיפוח הקבועה ומאז העור מרגיש מעולה. אני נוהגת לגוון במוצרי הטיפוח שלי ולרוב ברגע שסיימתי מוצר מסויים אני לא רוכשת אותו שוב ומנסה אחד אחר. מה שכן אני מקפידה לא לגוון במוצרי הטיפוח שלי על בסיס יומיומי ולהשתמש באותם המוצרים באותו הרצף היומיומי, במידה והשילוב הזה עובד טוב עבורי.
החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לשגרת הטיפוח הנוכחית שלי והפעם להתמקד בטיפוח עור הפנים נטו (לטיפוח העור מסביב לעיניים וטיפוח השיער אקדיש פוסטים נפרדים בהמשך).
אז הבסיס ההכי חשוב בשגרת הטיפוח הוא כמובן הניקוי וסבון פנים טוב הוא מוצר חובה. אני משתמשת בסבון ניקוי פעמיים ביום: בבוקר, כדי להסיר את שאריות של הקרם/המסכה, את השומן שבמצטבר ולהשאיר את העור חלק ונקי לפני הנחת קרם הלחות, ובערב כשלב הראשון בהסרת המייק אפ.
הסבון הנוכחי שלי הוא "Oxygen Prime" מבית GiGi
איך מגיעים לסקוטלנד תוך שעה וחצי? אורזים מזוודה ומצב רוח טוב ויוצאים לחופשה מפנקת במלון הסקוטי בטבריה, שם תופתעו לגלות פיסת חו"ל קטנה שנמצאת על שפת הכנרת.
המתחם של המלון, שמתפרס על שטח של 16 דונם, הוא מבנה היסטורי שסיפורו מתחיל מסוף מאה ה-19 עם הגעתה לארץ של משלחת הסיוע מטעם הכנסיה הסקוטית. ד"ר טורנס, שעמד בראש המשלחת השתקע תחילה בעיר העתיקה בטבריה, שם פתח מרפאה שהעניקה סיוע רפואי לתושבים ולאחר מכן ב-1894 נפתח בית החולים הסקוטי. בית החולים פעל עד 1959 והיה בית היולדות המרכזי של האזור ולאחר מכן הוסב במשך 40 שנה הבאות ל-guest house לצליינים הנוצרים שבאו לארץ הקודש.
המבנה המרכזי שבו שכן בית החולים הסקוטי
ב-1999 החליטה הכנסיה הסקוטית, שהמקום נמצא בבעלותה עד היום, להפוך את המתחם לבית מלון שבהמשך פתח את שעריו ופועל במתכונתו הנוכחית משנת 2004.
החוויה מתחילה מהרגע שבו נכנסים לשטח של המלון וללא ספק חשבו כאן על הפרטים הקטנים ביותר כדי להפוך את החופשה למהנה במיוחד.
אי אפשר להתעלם מהאוירה שעוטפת את המקום ומרגע שנכנסים פנימה יש הרגשה של רוגע וניתוק, כאילו העולם שבחוץ אינו קיים עוד. בתור תושבת אזור המרכז, עם כל הרעש והתנועה והסטרס, שלעתים לא נותנים מנוחה אפילו בלילה, הרגשתי את הקונטרסט הזה מהרגע הראשון.
המתחם של המלון כולל מספר מבנים, ביניהם המבנה המרכזי (בית היולדות וחדר הניתוחים וההתאוששות) שכיום נמצאת בו המסעדה והבר של המלון, בית הרופאים (משכנם של ד"ר טורנס ומשפחתו ובניין חדרי המלון כיום), The old manse (בית הכומר ובית הספר לאחיות לשעבר), הבניין החדש בן 5 קומות על שם בנו של ד"ר טורנס וכו'. השטח שמסביב עטוף בגנים מהממים והשיטוט במקום הופך לחוויה בפני עצמה.
המקום שהכי התחבב עלי הוא הספסלים המדנדנדים שמהם ניתן להינות ממראה הכנרת ומהשקט.
לא תשמעו כאן מוסיקה בווליום גבוה או כל רעש אחר, כך שאפשר להינות מהשקט ללא שום הפרעה, לקרוא ספר או לטייל בגנים או סתם להתפעל מהנוף הפסטורלי.
המלון הוכרז כמלון ללא עישון ובנוסף מבקשים מהאורחים להימנע משימוש בטלפון הסלולרי בשטחים הציבוריים ויש אפילו אזורים שבהם דאגו שלא תהיה קליטה או אינטרנט אלחוטי (כמו חדר האוכל לדוגמא שעוד אדבר עליו בהמשך). אם כבר רוגע וניתוק, אז עד הסוף!
למרות שמדובר כביכול בבית מלון "צעיר", יש הרגשה שהמסורת והמנהגים נשמרו שם במשך שנים רבות. כך למשל, שעה 5 אחר הצהריים היא שעת התה שמלווה גם בעוגיות הסקוטיות הטעימות להפליא ובימים שישי תוכלו להינות ממוסיקה קאמרית ובערב אפשר להתענג על כוסית וויסקי או יין משובח בבר.
אם תהיתם אם אפשר לראות גם גברים הלבושים בקילט הסקוטי המסורתי, תשריינו לכם מקום ל-Burns Supper, שמתקיים ב-25 בינואר כל שנה.
האוכל שמוגש במסעדת טוראנס הוא חוויה בפני עצמה ולא תשאיר אתכם אדישים. בארוחת הערב העשירה היה די קשה להחליט ממה להתחיל ורציתי לטעום מהכל, החל מהגבינות הקשות שאני כל כך אוהבת, המבחר הגדול של המנות הראשונות (השרימפס על מצע של מלפפון וגבינה וקוויאר אדום, פטריות ממולאות בגבינת סלמון, פטה כבד ועוד) ועד המנות הבשריות.
והקינוחים... נראה לי שאתן לתמונות לדבר כי באמת שאי אפשר להעביר חוויה קולינרית שכזאת במילים.
ומה צריכים כדי להשלים את החופשה המרגיעה והמפנק? טיפול בספא כמובן!
בגלל הסטנדרטים הגבוהים של המלון והרצון להעניק לאורחים חוויה מיוחדת במינה, נוצר שיתוף הפעולה עם חברת הטיפוח הצרפתית L'occitane.
המתחם נקרא "Lakeview Wellness Centre" ושוכן במבנה נפרד בן 3 קומות, גם הוא מבנה היסטורי משומר ששוחזר ושופץ בקפידה.
אני גיליתי את לאוקסיטן רק לאחרונה ולאט לאט התחלתי להתנסות במוצרים המעולים שלהם ונכון להיום יש ברשותי מספר מוצרי טיפוח הפנים של המותג שאני מאוד אוהבת. עוד סיבה לחיבה המיוחדת למוצרי המותג היא הריחות המעולים שבכל שימוש יוצרים סוג של חוויה ארומתרפית.
כל המוצרים המשמשים לטיפולים הם מוצרי לאוקסיטן, כאשר את חלקם ניתן לרכוש מחנויות הרשת וחלקם מרוכזים יותר ומיוצרים במיוחד עבור הטיפולים בספא.
בקומת הכניסה נמצאים 9 חדרי טיפולים, כולל חדר זוגי מרווח עם ג'קוזי, למגוון טיפולי גוף שונים, חדר לטיפולי פנים קוסמטיים מפנקים לרעננות והזנה (עם מוצרי סדרת האנג'ליקה) או אנטי-אייג'ינג (עם מוצרי סדרת האימורטל).
חדר טיפולים זוגי
חדר טיפולי הפנים
בקומה התחתונה ממוקם החמם הטורקי שכרגע נמצא בשלבי הסיום ויציע עוד מגוון טיפולים יחודיים.
ובקומה העליונה אפשר למצוא חדר יוגה וחדר כושר קטן אך משוכלל.
ואיך אפשר בלי החנות של לאוקסיטן?
בחרתי את עיסוי הארומקולג'י המרגיע, שמשלב עיסוי שבדי בשילוב עם שמנים ארומטיים. אני מאוד אוהבת מסאז' ונהנית מאוד כל פעם שיוצא לי לבלות בספא, אבל הפעם, בנוסף לעיסוי הסופר מרגיע בליווי של מוסיקה שקטה וריחות משכרים, החוויה הייתה שונה והרגשתי שנעלמתי מכדור הארץ למשך 60 דקות ואז שבתי בחזרה.
אחרי הטיפול ישבתי בחדר המנוחה ובהיתי בנוף של הכנרת, עם כוס של חליטת תה מתוקה ואם זה היה תלוי בי הייתי נשארת ככה כמה שעות טובות. למרות שמדובר בעיסוי, אחרי שהגוף "נרגע" גם המחשבות וגם מצב הרוח הפכו לרגועים ושלווים יותר. לא התפנקתי ככה הרבה זמן, באמת.
הזמן עובר מהר כשנהנים, אבל החופשה הקצרה הזאת השאירה לי טעם של עוד ואני כבר מתכננת את הביקור הבא (הפעם במתכונת הזוגית). אני מקווה שהצלחתי להעביר לכן לפחות חלק קטן מהחוויה המיוחדת שלי!