הכוכבים של אפריל: שלושה בשמים אהובים
Guerlain הצרפתי הוא אחד מבתי הבושם הוותיקים בעולם שלאורך 191 שנות ההיסטוריה שלו גם שמר על המסורת ועל זהות המותג וגם אחראי על לא מעט חידושים בתחום הבישום, כמו תחילת השימוש במרכיבים ממקור סינטטי. ברזומה של גרלן ישנם לא פחות מ-387 בשמים, שחלקם הם איקוניים כמו ה-Shalimar מ-1925. היום הבשמים של המותג ידועים בעיקר בזכות ליין ה-mass market שנמכר בפארמים וכולל "רבי מכר" כמו ה-"Insolence" ו-"La Petite Robe Noire" על שלל גרסאותיהם, אבל ישנם גם בשמי נישה שקשים יותר להשגה ונמכרים בדיוטי פרי או בבוטיקים יוקרתיים ברחבי העולם.
סדרת "Aqua Allegoria" של גרלן נוצרה ב-1999 כדי לפנות לקהל הצעיר, שהכיר את המותג משולחן האיפור של אמהותיהם, אבל כבר פחות התחבר לבשמים עם האופי הבוגר והניחוחות הכבדים. כך נוצר ליין בשמים שהוא נישתי ומיוחד, ארוז כולו בבקבוקים זהים, אבל נמכר במחירים סבירים וגם נגיש מאוד ברוב הפארמים. מה שמאחד את כל הבשמים בסדרה הזאת היא הרעננות והקלילות ורובם מבוססים על מספר לא רב של מרכיבים, כאשר כל פעם תוו מרכזי אחר מקבל את הבמה. מדובר בבשמים מאוד קלילים שמגיעים בגרסת EDT (או דה דואלט), מאוד פרשיים ומעודנים. אחד המוצלחים והאהובים עלי במיוחד הוא "Limon Verde".
זה הוא לא ניחוח לימוני טיפוסי, כי יש בו גם מורכבות ואיזון מושלם בין הנוכחות החמצמצה של ליין לבין המתיקות של תווי הבסיס. אחרי כחצי שעה הוא מתמזג עם העור ומקבל מן ניחוח קרמי-וונילי שכזה וביחד עם הליים המתבלט יוצר את הבושם הפרשי האולטימטיבי. בעיני מדובר באחד מהבשמים הפרשיים המוצחים והמיוחדים שלא דומה לאחרים. כידוע עמידות היא דבר אינדיבידואלי, עלי "Limon Verde" עמיד מאוד במהלך כל היום.
את הבשמים מסדרת Aqua Allegoria די מאתגר להשיג בארץ ובפעמים האחרונות ראיתי מבחר מצומצם במשביר ואני בטוחה גם שזה משתנה מסניף לסניף אצלהם. ישנו מבחר נאה של כל הניחוחות החדשים ביותר מהסדרה בדיוטי פרי הישראלי והמחיר ל-100 מ"ל נע בסביבות 75$. לצערי את "לימון וורדה" כבר לא ניתן להשיג בארץ או בדיוטי פרי שלנו והבקבוק החדש שברשותי הוא בגרסת Travelers Addition, נרכש עבורי בשדה תעופה באירופה. מה שבטוח שאם אתן נתקלות בבשמים אלו בארץ או בחו"ל, כדאי מאוד לבחון אותם מקרוב כי מסתתרות בה לא מעט "פנינים" של ניחוחות מיוחדים ופרשיים במיוחד.
הבושם שהוא בגדר תגלית והפתעה גדולה שייך למותג הישראלי Spring! המותג הישראלי המצליח ידוע בעיקר בנרות המעוצבים היפיפיים בשלל ניחוחות ממכרים וגם סדרה תואמת של מבשמים לבית ודווקא את הבשמים שלהם מכירים קצת פחות. "Private Collection" של ספרינג היא סדרת בשמי נישה של ארבעה ניחוחות יחודיים שנוצרו בשיתוף פעולה עם "האף" ומעצבת הבישום הצרפתיה עמנואל ריווה. בשמי נישה צוברים פופולריות רבה בשנים האחרונות, כי מעבר לריח הטוב והנעים של הבושם, אנחנו מחפשים גם משהו יותר יחודי שיהיה מזוהה איתנו ולא ניחוח "המוני" שיש לכולם. מצד שני, אלו בשמים מיוחדים שלא מיועדים לכל אחד אלא בעיקר למביני עניין בבישום ומי שיכול להעריך את המורכבות שלהם, לכן קולקציה מהסוג הזה היא הימור די גדול מבחינת המותג ובעיני ספרינג לגמרי עמדו במשימה.
הקולקציה מורכבת משני ניחוחות דומיננטיים ו"מתובלים", שיתאימו יותר לגברים (למרות שמוגדרים כיוניסקס) ומגיעים בבקבוקים שחורים, ושני בשמים בבקבוק לבן בעלי ניחוח מתקתק וקליל יותר. אחד מהם הוא "Safran De La Mancha" שהוא האהוב עלי מבין הארבעה וללא ספק הכוכב של הקולקציה.
בחזרה לבושם, התוו שמלווה את הניחוח הזה מההתזה הראשונה ועד סוף היום הוא זעפרן (Saffron), תבלין המופק מחלק מסויים של פרח הכרכום התרבותי השייך למשפחת האירוסים והוא נחשב ליקר שבתבלינים. בבישום, זעפרן ידוע בזכות הניחוח המתוק-מריר שלו ועם זאת מעודן ומאוד רענן והוא נמצא בשימוש בעיקר בבשמי נישה (ראו את הרשימה כאן). בלב הבושם נמצאים התווים הפרחוניים של יסמין סמבק וסיגלית, שאחראים על המתיקות המעודנת והנשית. תווי הבסיס כאן הם חמימים וחושניים וכוללים את אמבר ואת מולקולקת ה-Opoponax, שניתן למצוא אותה בין היתר גם בקלאסיקות כמו "Coco Mademoiselle" של שאנל, ב-"Shalimar" של גרלן וב-"Poison" של דיור. מה שיפה בבושם הזה הוא שאף אחד מהמרכיבים כאן לא משתלט ולא דומיננטי מידי, מה שיוצר את ההרמוניה הנהדרת בין המתיקות המעודנת של הפרחים, לבין הרעננות הצמחית של זעפרן ובין החמימות המתובלת של אמבר.
רוב הסיכויים שהתיאור שלי סיבך את רובכן, אז לסיכום אפשט את העניין ואגיד ש-"Safran De La Mancha" הוא ללא ספק בושם ששווה בדיקה ואצלי הוא אחד מאלו שתמיד ישאלו אותי מה שמתי, כי הוא באמת יחודי. הוא יתאים למי שמחפשת בושם פרשי עם נטיה ליוניסקס, אבל בכל זאת מתקתק ונשי, שמשאיר אחריו שובל מסקרן. הוא יתאים במיוחד לחובבות ה"מולקולה 02" ואף יכול להשתלב נהדר יחד איתו. החסרון היחיד שלו לטעמי הוא הבקבוק שממש לא עושה חסד עם הניחוח המושקע. הבקבוק ואריזת הקרטון החיצונית די פשוטים ולא במובן המינימליסטי של המילה, לכן בכל שימוש אני מזכירה לעצמי לא להסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו. את הבשמים של ספרינג ניתן להשיג באתר המותג, ברשת אפריל ובפרפומריות נבחרות.
את הבושם השלישי שאדבר עליו היום אמנם ניתן להשיג ברוב חנויות הפארם, אבל מדובר באחד המוצלחים בתחום: "This Is Her" של Zadig&Voltaire.
בדקות הראשונות "This Is Her" מרגיש די "צעקני" ויש שאולי יגידו מתוק מידי, אבל ככל שעובר הזמן הוא מתעדן והופך לניחוח מתוק, כמעט פודרתי ועוטף בחמימות נעימה. בושם מומלץ לחובבות הווניל והבשמים המתוקים האוריינטליים. ועוד מילה לגבי הגרסאות, כשמדובר בבשמי mass market שנמכרים בפארמים, למותגי הבישום ישנה נטיה להוציא בושם אחד מכורי ולאחר מכן שנים על גבי שנים לדאוג להוציא גרסאות שונות ומהדורות מוגבלות עד שלכולם ימאס (ולצערי בחלק מהמקרים גם לא נמאס). גם במקרה של זדיג&וולטר זה הולך לכיוון הזה, לכן ההמלצה החמה היא להתמקד בגרסה המקורית כי לרוב היא תהיה המוצלחת ביותר.
אשמח לשמוע גם מכן איזה בושם מככב אצלכן בימים האלו! שתפו בתגובות!
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה