YSL Libre | בושמולוגיה
הבושם "Libre" של YSL הגיע בסערה למדפי הבישום בשנת 2019 ומאז נחשב לאחד ה-best sellers בקטגוריה שלו. מה כל כך מיוחד בו? מה הסיפור העומד מאחורי הבושם הזה? מה ההבדל בין שלושת הגרסאות שלו? כל המידע בפוסט החדש, במדור "בושמולוגיה".
מעצב האופנה האגדי איב סן לורן אמר פעם שהוא מעדיף לזעזע עם רעיון חדש, מאשר לשעמם עם משהו מוכר שחוזר על עצמו. האג'נדה הזאת ליוותה את מותג האופנה שלו לאורך השנים, קחו לדוגמא את ההשקה של הטוקסידו לנשים בשנת 1966, חליפה שחורה מחויטת שהקדימה את זמנה. עוד דוגמא מובהקת היא ההשקה של הבושם "Opium" בשנת 1977 יחד עם הקולקציית בגדים בהשראת סין. החל מהשם שעושה קונוטציה של שימוש בבשמים, ועד ההשקה הגרנדיוזית שנערכה על סיפון של ספינת "פקין" בהשתתפות הכוכבים הגדולים ביותר של התקופה, הכו גלים בכל העולם, וכך גם המכירות של הבושם הזה. גם אחרי מותו של הסן לורן בשנת 2008, מותג האופנה המצליח ממשיך לשמור על המורשת שלו. החל משנת 1999 הוא שייך לקונצרן האופנה "קרינג", והרישיון למותג הביוטי של Yves Saint Laurent שייך לקונצרן לוריאל החל משנת 2008.
הרעיון של "ליברה" נולד ב-2012 הרחוקה ולקח שבע שנים עד שהבושם הגיע למדפים. שני "תותחים כבדים" מחברת IFF עבדו על יצירת הניחוח: Carlos Benaim (בין הבשמים שיצר: "Euphoria" של קלווין קליין, ארמני "Code", ארמני "My Way", ראלף לורן "Polo" ועוד) ו-Anne Flipo (שיצרה חלק מהבסט-סלרים כמו: "Aqua Di Gioia" של ארמני, "L'Interdit" של ג'יבנשי, "La Vie est Belle" עבור לנקום ועוד). לעולם לא נדע מנכתב ב-brief שקיבלו שני אלה, המשימה הטכנית ליצירת הניחוח שניתנת לבשמים (perfumers) על ידי המנהל הקריאטיבי של המותג, אבל ככל הנראה מדובר במשימה מורכבת למדי שלקח זמן רב להוציא לפועל. מה שכן ידוע זה ששני היוצרים עבדו מרחוק, כאשר אחד נמצא בארה"ב והשניה בצרפת, ויצרו 1500 קומפוזיציות ביניים עד שהגיעו לתוצאה הסופית.
המשמעות של המילה "Libre" היא "חופש" מצרפתית, וכך גם הקונספט של הניחוח סובב סביב החופש, אליו מתקשר גם האופי הצעיר והמקדים את זמנו של YSL. עוד לפני שידעו את השם הסופי של הבושם, שם העבודה של הפרוייקט היה "טום בוי", שמרמז על כך שיש כאן ניחוח נשי שקיבל השראה מבושם גברי. המבנה הקלאסי, השלד, ואחת ממשפחות הניחוח בתחום הבישום, עליו התבססו היוצרים נקרא Fougere (שרך, מצרפתית) שקיים עוד ממאה ה-19. הקומפוזיציה האופיינית של בשמי "פוג'ר" (שלרוב שייכים לסגמנט הגברי) כוללת אקורד של תווי הדרים, לבנדר, קומרין, פולי טונקה וטחב אלון. באופן כללי מתארים את האקורד הזה כרענן, קצת חריף ומריר, שמזכיר ריח של יער רטוב אחרי הגשם. ב-"ליברה" המבנה הקלאסי של פוג'ר עבר שינוי והתאמה לאופי נשי יותר. את החלק ההדרי מייצג מיץ מנדרין מתקתק, הלבנדר מככב כאן בלב הבושם ומעניק לו את האופי המוכר של פוג'ר., יחד עם ניחוח דומיננטי של פריחת התפוז, ואת הקומרין (שמאופיין בניחוח של שקדים מתוקים) החליף ווניל, יחד עם מאסק ואמברגריס. עוד עובדה מעניינת אודות התווים של "Libre" היא שילוב המרכיבים שכל אחד מהבשמים שעבדו עליו הביא ליצירה. Anne Flipo ילידת צרפת, אחראית על תווי הלבנדר מסוג Diva הגדל בפרובאנס. Carlos Benaim הוא יליד מרוקו, אחראי לתוספת האבסולו של פריחת התפוז.
בבקבוק שיצרה המעצבת סוזן דלטון ניתן למצוא מספר ציטוטים מההיסטוריה של מותג האופנה הותיק. הפקק השחור והאסימטרי מרמז על השמלה השחורה האסימטרית עם כתף חשוף משנות השמונים. הלוגו המוכר של YSL קיבל כאן טוויסט מפתיע, כאשר כופף על הפינה של הבקבוק וחובר אל הזכוכית. הלוגו שנקרא "Cassandre" עוצב ב-1961 על ידי המעצב הגרפי קסנדרה, שזהו הכינוי שלו וסוג של שם במה. האגדה מספרת שאת הסקיצה הראשונה של הלוגו הוא צייר על מפית במסעדה. הבקבוק החדש שם את הלוגו המפואר בקדמת הבמה, כולל השקע בתוך הזכוכית המדגיש את האות Y וגורם לאור לשחק בתוך הבקבוק. אני חייבת לציין שמדובר באחד הבקבוקים המפוארים שראיתי עבור בושם בקטגוריית היוקרה, מושקע ביותר, עם זכוכית איכותית והקפדה על כל הפרטים הקטנים.
לקח לי קצת זמן ומספר ניסיונות על מנת לגלות את כל היופי של "Libre" (א.ד.פ) ולהתאהב בניחוח הזה. העניין הוא שמדובר בבושם מורכב יותר ממה שחושבים. בפעמים הראשונות הרגשתי בעיקר ניחוח דומיננטי של פריחת התפוז ושל יסמין. מכירות את זה שלא רואים משהו עד שאומרים לכן שזה שם? אז אחרי שקראתי שיש כאן לבנדר, התחלתי להרגיש אותו והוא עושה כאן את הטוויסט בעלילה. הבושם נפתח בניחוח די תמים, מתוק פרחוני ורענן, אבל כעבור זמן קצר הוא נפתח בעוצמה עם תווי הלבנדר שמעניקים לו קצת חריפות, פריחת התפוז המתוקה והיסמין ברקע. כל אלו יוצרים ניחוח דומיננטי, שמשאיר שובל ארוך אחריכן, לכן מומלץ מאוד להתיז אותו בזהירות רבה ובמינון נמוך, על מנת להינות מהיופי שלו מצד אחד ולא להשתלט על חללים שלמים עם הבושם הזה מצד שני.
אני חושבת שלפני ההשקה של "Libre" בגרסת הא.ד.פ הראשונה שלו, YSL הצטיינו יותר דווקא בתחום הגברי, עם "YSL L'Homme" המהמם ועם "Y" האופנתי שצובר פופולריות. בתחום בשמי הנשים, "Black Opium" על שלל הגרסאות שלו הוא המיוחד ביותר בעיני בגזרה הנשית, ושאר הבשמים אומנם עשויים בקפידה, אך נשארו בקטגוריית ההיפר מתוקים עבורי ולא ממש הצטיינו ביחוד. "ליברה" הגיע אל המדפים כמשב רוח מרענן, בזכות היחוד ולא פחות חשוב גם בזכות "ההגשה" בדמות הבקבוק המהודר שקשה להפסיק לגעת בו ולסובב בידיים. עם הניחוח הזה YSL פנו לקהל צעיר יותר, שמחפש את היחוד, את הפוטוגניות וגם את התמורה המלאה למחיר. הפנים של הבושם היא הזמרת Dua Lipa.
"Libre Intense" היא הגרסה השניה של הבושם, שיצאה ב-2020, באותו הבקבוק המוכר עם נוזל שנצבע לצהוב ענבר כהה יותר. מדובר בבושם עם ניחוח עמוק יותר ומעט יותר "מתובל", ולצד האקורד המוכר של לבנדר ופרחים לבנים, יש בו את הלב העמוק יותר של וניל ופולי טונקה. לגרסת האינטנס יש אופי מעט יותר בוגר, אך היא נפלאה לא פחות.
"Libre" בגרסת Eau de Toilette יצא ב-2021 וממש לא מזמן כבר הגיע למדפים בחנויות. כאן הלכו על הגרסה הקלילה יותר של הניחוח. יש לו אופי קצת יותר פרחוני, עם יסמין שקיבל כאן את קדמת הבמה, וקצת פחות "חריף" לעומת השניים האחרים והוא מרגיש קצת פחות משתלט. הניחוח שלו מזכיר לי תה שחור עם יסמין ודבש, עם טיפונת וניל, יש בו את הרעננות הקלילה עם פוטנציאל להיות בושם מהמם לחודשי הקיץ החמים.
כמה מילים לגבי העמידות, כי ב-99% מהמקרים זאת השאלה השניה שמגיעה אחרי השאלה איך הבושם. אתחיל בזה שאני תמיד נזהרת מאוד לדבר על עמידות הבושם כמשהו מוחלט שניתן למדוד בדרך כלשהי, כי יש כל כך הרבה פרמטרים שמשפיעים על כך. דבר ראשון, בשמים מטבעם מושפעים מתנאי הסביבה, כי מדובר בתרכובות כימיות שמתנדפות מהעור או מהבגדים, לכן בתנאי אקלים שונים ובעונות שונות, בושם יכול להרגיש מעט אחרת גם מבחינת הניחוח עצמו וגם מבחינת העמידות. דבר שני, כמובן שזאת היחודיות של העור שלנו וגם של האף שלנו. יש כאלה שמרגישים שהבושם מתנדף מהר מהעור שלהם, יש כאלה שפשוט מספיקים להרגיש את הניחוח למרות שהוא עדיין נוכח. השורה התחתונה היא שכולנו כל כך שונים, שאין ממש נוסחה אחת לדבר על עמידות הבושם, אלא לנסות להגדיר זאת בצורה סטטיסטית (למשל, על סמך חוות הדעת בפרגרנטיקה שיוצרות סקלה של עמידות ועוד פרמטרים שונים). לגבי "ליברה" אני יכולה לדווח שעלי הוא עמיד מאוד, על שלושת גרסאותיו, וגם בסוף היום אני עדיין מרגישה את הניחוח שלו על השיער ועל הבגדים.
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה