הבשמים של Lanvin

הבשמים של Lanvin

• 12.5.13

"ב-1889, בזמן שבנו את מגדל האייפל, מישהי בנתה היסטוריה, היסטוריה של אופנה"

למותג האופנה הצרפתי Lanvin יש היסטוריה ארוכה ומפוארת שמתחילה בסוף מאה ה-19. Jeanne-Marie Lanvin, מייסדת המותג, נולדה ב-1867 בפריז, במשפחה עניה ומרובת ילדים. היא התחילה את הקריירה בעולם האופנה כבר בגיל 13 כאשר עבדה בתור שליחה בחנות כובעים ובהמשך גם למדה את מלאכת יצירת הכובעים בברצלונה ובגיל 22, בשנת 1889, נפתחה חנות הכובעים בבעלותה.


המוזות ומקורות ההשראה של ג'אן לנוון תמיד הבת שלה, Marie-Blanch Marguerite, ואת זמנה הפנוי היא הקדישה לעיצוב ותפירה של תלבושות עוברה, עד שלאט לאט התחילה גם לקבל הזמנות לבגדי ילדים בעיצובה ובהמשך התחילה לעצב קולקציות של בגדי ילדים ולמכור אותן בחנות. לנוון למעשה חוללה סוג של מהפכה בכל מה שנוגע לאופנת הילדים והנוער, כי בתקופה ההיא נהגו לתפור בגדי ילדים על בסיס תבניות התפירה של המבוגרים, לעומת העיצובים של לנוון שנתפרו במיוחד עבור הילדים ועל בסיס תבניות תפירה נפרדות.

העסק הלך והתפתח ואיתו גם קהל הלקוחות, שכלל לא מעט נשים מבוססות ומפורסמות. ב-1909, אחרי שהצטרפה ל-"Syndicat de la Couture" וקיבלה סטטוס של קוטוריה, לנוון התחילה לקבל הזמנות לא רק עבור בגדי הילדים, אלא גם עבור האמהות שלהם. את החנות של לנוון כינו "החנות של האמא והבת".

מקור

ג'אן לנוון הפכה לאחת המעצבות המשפיעות של שנות ה-20 וה-30, בזכות השימוש בעיטורי חרוזים וברקמות וגם בשימוש בגוונים פסטליים ועדינים, הדפסים פרחוניים וקווים נקיים שהיו אופייניים רק לה. עם הזמן הבגדים של לנוון הפכו ל"סמל סטטוס" וכבשו את ליבן של אושיות האופנה האירופאיות. לאט לאט המותג התרחב וכלל בין היתר גם קולקציות של בגדי גברים, רהיטים, לבני נשים ופרוות, אבל התוספת המשמעותית ביותר היה ליין הבישום של המותג בשנת 1924 שהפך לאחד המובילים בעולם לקראת סוף מלחמת העולם השניה.

מקור

הבושם הראשון של לנוון, "My Sin", הושק ב-1924 והתהדר גם בלוגו חדש שעוצב ע"י מעצב ומאייר צרפתי Paul Iribe ומראה אמא ובת שמחזיקות ידיים.

אחד הבשמים המצליחים והמפורסמים של המותג הוא "Arpege", שהושק לראשונה ב-1927 ומיוצר עד היום.

מקור

מי שאחראי לניחוח הבושם, "האף", הוא Andre Fraysse (שאחראי גם ליצירת "Scandal", עוד בושם מפורסם של לנוון ביצא ב-1931 וכבר לא מיוצר היום) שהשתמש ביותר מ-60 מרכיבים ליצירת "Arpege" שנחשב לאחד ליצירות המופת. השם של הבושם "Arpege" ניתן לו בהשראת תרגילי הפסנתר של מרי-בלאנש וגם בגלל מבנה הבושם שהתווים שלו "ניגנו" והתגלו לאט לאט, כל אחד בתורו ולא כולם ביחד. ניחוח הבושם עבר מספר שינויים במהלך השנים וחזר למדפים בגרסה שמוכרת לנו עד היום רק בשנת 1996, אחרי שהמותג נרכש על ידי קונצרן L'oreal. בגלל מספר המעברים בין היצרנים השונים, המרכיבים והתוים של הניחוח המקורי עברו לא מעט שינויים והשינויים האלו גרמו לפגיעה במוניטין של הבושם, כאשר המעריצות של הבושם כבר לא זיהו את הניחוח המוכר והאהוב של פעם. בנוסף, השמועה אומרת שנכון להיום אף אחד לא יודע את הפורמולה ואת המרכיבים של הבושם המקורי מ-1927.

מקור

מדובר בבושם קלאסי, שמתאים לנשים בוגרות ועוצמתיות. אפשר להגיד שמדובר ב"בן דוד" של Chanel N5 ו-"Shalimar" של גרלן. הוא לא מתאים לכל אחת ואני חושבת שהיום הניחוח שלו נחשב לסוג של רטרו ויש שיגידו גם מבוגר.

ג'אן לנוון נפתרה ב-1946 ובתה מרי בלאנש המשיכה לנהל את העסק עד מותה ב-1958.
במהלך השנים הבאות Lanvin ידע עליות ומורדות, כך גם ליין הבשמים שלו, עד שב-1996 המותג נרכש ע"י קונצרן L'oreal ונכון להיום הוא שייך לקבוצת ההשקעות Harmonie SA ובראשה אשת העסקים הטאיוונית Shaw-Lang Wang, הרשיון של קו הבישום של לנוון שייך ל-Inter Perfumes. מ-2001 ועד היום בתפקיד המנהל הקריאטיבי של לנוון מכהן Alber Elbaz ששם למטרתו לחבר בין המסורת הארוכה של המותג לבין האופנה העכשווית.

Eclat d'Arpege, הבושם החדש של לנוון הגיע למדפים ב-2002 וסימל בעיני את החזרה הגדולה של בשמי לנוון.

מקור

הבושם נוצר בהשראת ה-"Arpege" המקורי וגם הבקבוק נשאר נאמן לקודמו ורק קיבל נגיעה של עיצוב עכשווי. אם "Arpege" התאפיין בנוכחות דומיננטית ועוצמה, "Eclat d'Arpege" הוא ניחוח רך ומעודן. זה היה הבשום הראשון שלי של לנוון ואחרי ההיכרות איתו הגיעה גם ההתעניינות במותג ובהיסטוריה העשירה שלו.

הניחוח שלו פרחוני ודי מורכב, אך עם זאת מאוד רענן ונקי, מסוג הבשמים שמשאירים "שובל" עדין שמורגש ע"י האחרים. הוא נפתח בתווים חמצמצים פרשיים וקרירים ולאחר מכן מתמתן והופך למעט מתוק יותר. בנוסף, מדובר בניחוח מקורי שניתן לזהות בקלות, אין לו "כפילים" ואי אפשר להתבלבל. העמידות שלו עלי מצויינת, אבל מניסיון זה עניין שמאוד משתנה מאחת לשניה ואפילו הריח עצמו מתקבל שונה, לכן חייבים לנסות את הבושם לפני הרכישה (וזה תקף לכל הבשמים באופן כללי).

מדובר באחד הבשמים הבודדים שאני מאוהבת בהם קשות ולמרות שעל מדף הבשמים שלי תמיד נמצאים בסביבות 6-7 בקבוקים, מידי פעם אני חוזרת לרכוש שוב את "Eclat d'Arpege" הממכר. 

הבושם הבא הוא גרסה מחודשת לבושם המקורי שיצא ב-1934: "Rumeur" ("שמועה" מצרפתית).

"Rumeur" גרסת 2006 (מקור)

"Rumeur" המקורי, 1934 (מקור)

"Rumeur" המקורי הוא יצירתו הנוספת של האף Andre Farysse, יוצר ה-"Arpege". הבושם המקורי מתואר כחושני ומשכר, ניחוח של Femme Fatale.

עוד תיאור יפה של הניחוח שמצאתי ולא רציתי לקלקל עם תרגום:

"Rumeur spreads through word of mouth, from one woman to another...Always at the heart of the conversation. Elusive, it releases its bewitching melody and woody, musky floral scent. A fragrance that passes from one woman to the next, never fading, just like a rumor that is constantly spreading and won't disappear. Whispers, murmurs, everyone wants to hear the secret...

אמנם הגרסה החדשה של "Rumeur", שיצא ב-2006 ונמכרת עד היום (למיטב ידיעתי לא משווק בארץ) נוצרה בהשראת הסגנון של הבושם המקורי, אבל לא מדובר באותו הניחוח ויש אומרים שהבושם החדש הוא גרסה גרועה שבכלל לא מתקרבת למקור. האף שיצר את "Rumeur" החדש הוא Francis Kurkdjian, כאשר ברזומה שלו ניתן למצוא גם לא מעט בשמים של ז'אן פול גוטיה ושל נרציסו רודריגז. הבושם משלב בין תווים פרחוניים לבין תווים עציים ומאסק ומההתרשמות שלי לא מדובר בניחוח קליל, אלא בבושם די דומיננטי ואפשר להגיד גם "צעקני" שלא יתאים לכל אחת ולא יתחבב על כל אחת.

מקור

 מאוחר יותר, בשנת 2007, יצאה גם גרסה נוספת של "Rumeur" שחוץ מעיצוב וצבע הבקבוק אין שום קשר בין הניחוחות שלהם. "Rumeur 2 Rose" הוא בושם פרחוני ועדין, שמיועד לקהל הצעיר. הוא לא מתוחכם מידי ולמרות שלפי השם הייתי מצפה לקבל ניחוח דומיננטי של ורדים, זה לא קרה, ככל הנראה בזכות התווים הפירותיים שגורמים לבושם הזה להיות מעודן והרמוני. אני לא חושבת שמדובר כאן באיזו שהיא הברקה או בושם מאוד מקורי, ולמרות שהניחוח מאוד חביב, הייתי אומרת שאפשר לדלג עליו. לא תמצאו אותו בארץ, חוץ מחנויות האון-ליין (כמו callperfume לדוגמא).

הבושם הבא של Lanvin יצא ב-2008 ונקרא על שמה של מייסדת המותג: "Jeanne Lanvin"

מקור

אני זוכרת שברגע ששמעתי על ההשקה שלו החלטתי שאני חייבת להשיג אותו, ולו רק בגלל הבקבוק המהמם שמעוטר בבד טול ורוד. בזמנו השגתי אותו בדיוטי פרי, לפני שהגיע לארץ, במחיר מופקע של 75$ (ל-100 מ"ל).
היוצרת של הבושם Anne Flipo, אחראית בין היתר גם ל-"Aqua di Gioia" של ארמני ו-"Manifesto" של YSL. מבלד הבקבוק ה-girly מאוד, הבושם עצמו בעל אופי צעיר וניחוח פירותי קליל, מאוד לטעמי. התווים העליונים הם אלו שאחראים לניחוח "הטעים" שמתקבל כשמניחים את הבושם והם פטל, פטל שחור אגס ולימון. בהמשך הוא מתמתן ועדיין שומר על מתיקות מסויימת שמצליחה להישאר מעודנת ולא חונקת, בזכות התווים הפרחוניים של פאוני וורד.
גם במקרה של "Jeanne" לא מדובר ביצירת מופת של ממש אלא בבושם עדין ורענן, עם ניחוח פירותי שנוצר בטוב טעם.
הבושם הזה זכה גם למספר גרסאות שונות, כאשר את האחרונה אציג בהמשך.

ב-2010 הגיע למדפים "Marry Me" החדש והמסקרן של המותג.

מקור

מבחינת המראה החיצוני, אין מה להגיד, מדובר בבקבוק קלאסי ואפילו מחוייט שיוצר ציפיה לבושם אלגנטי ומעודן, אבל אחרי שמניחים את הבושם הציפיה הזאת הופכת לאכזבה. אל תצפו לניחוח רומנטי, כי תופתעו לגלות ניחוח פרחוני דומיננטי למדי. הוא נפתח עם "קונצרט" צעקני של תווים מתוקים (תפוז, פרזיה ויסמין) שממשיך לנגן בקולי קולות גם במהלך השעות הבאות, מבלי להתמתן (ורד, מגנוליה) ומסרב להיעלם עם תווים תחתונים של אמסר ומאסק.
בעיני מדובר בבושם שיוצא דופן וממש לא אופייני ללנוון וגם אחרי שניסיתי אותו מספר פעמים בהזדמנויות שונות לא הצלחתי לחבב אותו. מעבר לעמידות היוצאת דופן שלו והנוכחות הדומיננטית המעייפת, יש בו תו כלשהו (שאני לא מצליחה להגדיר) ששולט ולא נעלמת במשך שעות ופשוט עושה לי כאב ראש.
אפנה אתכם גם לעוד ביקורת שנכתבה ב"מה בבקבוק", שווה הצצה לו רק בגלל התיאורים שלה.

ב-2012 יצאה גרסה נוספת לבושם "Jeanne" האהוב: "Jeanne Lanvin Couture" (מהדורה מוגבלת).

לדעתי הגרסאות השונות שיוצאות לבושם המקורי הן תמיד פחות מוצלחות, אבל לא כך קרה עם "Jeanne Couture", עד כדי כך שלדעתי מדובר בבושם יותר מוצלח מהמקור. זהו הבושם היחיד של המותג שיש ברשותי כרגע.

צורתו של הבקבוק נשארה זהה ורק קיבל גוון סגול מדורג ובמקום הטול התווסף לו פפיון ועל הפקק המרובע אפשר לזהות את סמל המוכר של האמא והבת.
האף האחראי על הבושם הזה הוא Domitille Bertier, שאחראי בין היתר גם לבשמים ידועים כמו "Noa Perle" של Cacharel וליין ה-"Flower Bomb" של Viktor&Rolf.

אם ה-"Jeanne" המקורי הרגיש מתקתק ותמים, "Couture" הוא בושם עמוק יותר ומתוחכם יותר. הוא נפתח עם תערובת של פירות יער (פטל, אוכמניות, ענבי שועל) ובהמשך נפתחים גם תווי הלב הפרחוניים (ורד ומגנוליה). באופן כללי הבושם נותן הרגשה של חמימות מתוקה ומצליח להיות מספיק מעודן ומספיק מזוהה בו זמנית. כמעט בכל פעם שאני משתמשת בו, שואלים אותי איזה בושם שמתי. היש מחמאה יותר טובה מזאת?

הבושם האחרון מבית היוצר של לנוון הגיע למדפים ממש לאחרונה: "Me".

מקור

עדיין לא גיבשתי את דעתי הסופית על הבושם הזה, כי ניסיתי אותו פעם אחת בלבד. בדומה למגמה השולטת בלנוון לאחרונה, מדובר בניחוח מתוק, פחות "צנוע" מ-"Jeanne" וגרסאותיה אך לא "צעקני" כמו "Marry Me". מבחינת הסגנון הוא הזכיר לי את הבשמים של "Juicy Couture".
"Me" נפתח בתווים "הטעימים" של אוכמניות, מנדרינה וליקוריץ ולאחר מכן מתמתן עם התווים הפרחוניים (ורד, Tuberose). הוא השאיר עלי רושם של בושם מעניין, שהצליח להיות די אלגנטי וגם קליל ומתקתק בו זמנית. עדיין לא החלטתי אם ארכוש אותו בהמשך, אצטרך לנסות אותו מספר פעמים כדי להרגיש אם אני לגמרי מתחברת אליו.
לסיום אשאיר אתכן עם סרטון הפרומו של "Me":

אחרי שמכירים קצת את ההיסטוריה של המותג ומתרשמים מהתיאורים של הבשמים המקוריים, יש תחושה שלמרות שהיצירות החדשות של מיטב הפרפומרים נושאות את שם המותג, לבשמים של לנוון כבר אין את אותו המעמד היוקרתי שהיה פעם. רוב הבשמים שנמצאים היום על המדפים הם בעלי ניחוחות מקוריים ומזוהים בקלות ולמרות זאת (ולמרות האהבה שלי למותג והקושי להודות בזה) ברוב המקרים מדובר בסוג של crowd pleasers, בשמים שיתחבבו על הרוב ולא ריחות מורכבים ומיוחדים ששמורים "רק למבינים" ולקהל לקוחות נאמן.
ל-Lanvin שמורה אצלי חיבה מיוחדת בכל הנוגע לקו הבישום ובגדול גם לסגנון הכללי של קולקציות הביגוד והאקססוריס שלהם. הבשמים שלהם כן שווים את הבדיקה ואני מאוד מקווה שמגמת השיפור בגזרת הבשמים תמשיך ואני כמובן אמשיך לעקוב.