נעורים מאופרים
כפי שמישהי חמודה פעם הגדירה את זה, אני שייכת לדור ה-Spice Girls. בזמן שב-1996 הלהקה הרעידה את הרמקולים של כולנו עם הלהיט Wannabe, הייתי נערה בת 13 והכי wannabe אישה. זאת הייתה תקופה שאני והחברות ניסינו להיראות הכי קוליות ומגניבות וזה כלל לא מעט מראות אופנתיים ואיפוריים, שבמבט לאחור היו משעשעים למדי.
מה היה במודה באמצע שנות ה-90 אי שם במזרח הרחוק של רוסיה? אני זוכרת תקופה ששיא האופנה היו טייצים מבד לייקרה אטום שנראו ממש מטאלייים על הגוף והגיעו במלא צבעים משחור עד צהוב נאון. אני זוכרת משום מה במקום לבחור שחור קלאסי התעקשתי להיות שונה ובחרתי בורוד בזוקה, שנלבש בסופו של דבר פעמים בודדות בתוספת סוודר פרחוני ארוך שכל הזמן משכתי למטה כדי שיכסה את מה שצריך לכסות. עוד שילוב בסגנון הזה היו leggins בשילוב עם טוניקה ארוכה, עדיף מקטיפה. מאוחר יותר היו אלו מכנסיים רחבים וספורטיביים מבד קליל, עדיף בצבע לבן, רצוי עם כיסים בשילוב של חולצת בטן או גופיה. הכי בריטני ספירס.
תמיד אהבתי לקים ולמרות שלרוב הקפדתי על לק ניטרלי בצבע בז', היו לי כל מיני "הברקות" מיוחדות, כמו ציורים גאומטריים או מריחות של שני גוונים של לק (כמו שעשיתי בפוסט כאן). אחד המקרים ההזויים שקרה לי התרחש כשהחלטתי להיות נועזת ולקנות לק ירוק מטאלי צעקני. הופעתי עם המניקור הזה בשיעור פסנתר והמורה שלי כמעט העיפה אותי מהכיתה מרוב עצבים והכניסה אותי רק בתנאי שאוריד את הלק.
זאת אחת התמונות הבודדות שהצלחתי למצוא מהתקופה ההיא, עם "האיפור המלא" של מסקרה ושפתון בלבד.
עם הזמן נוסף למסקרה גם עפרון עיניים בצבע זהב עדין, בעפעף העליון ותחתון, שהיה אמור להבליט את גוון העיניים. לאחר מכן העפרון הזה הוחלף לגוון חום כהה שהונח רק בשליש החיצוני של העפעף העליון והתחתון ושני הקווים התחברו לסוג של זוית חיצונית חתולית כזאת שהייתה אמורה להאריך את העניים. חבל שאין לי שום תיעוד של האיפור המוזר הזה.
יום אחד הגעתי לבית הספר עם שפתון בורדו-אדום נועז ולא הורשתי להיכנס עד שאוריד אותו. גוון סטפאני, אחרייך!
ההתנסות הראשונה שלי במייק אפ נוזלי הייתה בזכות חברה שבאותה התקופה סבלה מעור בעייתי והייתה מעריצה נלהבת של מייק אפ עמיד של מייבלין. הנחנו שכבה נדיבה ממנו ויצאנו למסיבה. אני זוכרת שבאותו הערב כשחזרתי הביתה קצת נחרדתי ממראה העור שלי, כי מרוב שהמייק אפ הזה היה עבה והיה גם עמיד במים, הוא התחיל סוג של להיסדק באזורים מסויימים בפנים. מיותר לציין שללא כל תוספת של סומק על הפנים נראיתי די חולה.
המייק אפ הראשון שקניתי בחיי היה תוצרת רוסיה ונראה ככה (התמונה מהרשת):
מדובר במייק אפ שמייצרים עד היום בפורמולה מחודשת ואומרים שהוא לא רע בכלל. בזמנו הוא הגיע בשפופרת מתכת כמו של משחת שיניים והיה בעל מרקם עבה, שמנוני ובעל כיסוי בינוני-גבוה. הרגשתי נורא בוגרת עם מייק אפ על הפנים! למרות שהעור שלי היה חלק ואחיד, הייתי משתמשת בו בעיקר כדי להסתיר את החיוורון שתמיד הציק לי.
עוד סיפור משעשע על מייק אפ: יום אחד החלטתי שמראה ה"ניוד" זה הכי אופנתי ומיוחד, לכן הנחתי מייק אפ על כל הפנים וגם מחקתי בעזרתו את השפתיים. נשאלתי אם אני מרגישה טוב.
עוד בעיני חיוורון: הייתי בטוחה שהעור שלי ממש ממש בהיר ומצריך פודרה הכי בהירה בסדרה שנראיתה כמעט לבנה באריזה וגם המראה הזה גרם ללא מעט שאלות על רמת ההמוגלובין אצלי.
התמונה הזאת צולמה בגיל 17 כשסיימתי את בית הספר. אני חושבת שכאן יצא לי איפור אופייני לשנות ה90 המאוחרות, עם שפתון פנינתי בהיר בשילוב תוחם שכהה ממנו בכמה טונים, גבות "חוט" דקות מאוד ומודגשות בעפרון וצללית שלא ממש רואים בתמונה, אבל אני כמעט בטוחה שמדובר בגוון עדין של תכלת או סגלגל. גימור הפנינה או Frost שלט במוצרי האיפור בתקופה ההיא ועד היום יש נשים ששומרות לו אמונים, קחו לדוגמא את לק החצי שקוף בגוון פנינה/כסף/שמפניה שתוכלו לרוב לראות על נשים בוגרות.
לקראת גיל 18 הפכתי למתונה יותר בסגנון האיפור שלי והשתמשתי בעיקר בפודרה דחוסה כדי להסתיר מעט את החיוורון בפנים, מסקרה (כמובן) ועפרון גבות. זנחתי לגמרי את השפתונים ושמתי אותם פעמים בודדות לאירועים מיוחדים. גם בסמקים משום מה לא התנסיתי עד גיל יחסית מאוחר.
מצאתי את אחת התמונות הבודדות שבהן רואים בבירור את איפור האירוע שלי, שבו חרגתי ממנהגי והלכתי על שפתון בולט בגוון ג'ינג'י מוזר של קרליין ועיניים יחסית מודגשות.
גם התמונה הזאת צולמה בסביבות גיל 19, הפעם עם איפור הרבה יותר מעודן עם דגש על העיניים בעזרת צללית לבנה וסגולה והרבה מסקרה.
בערך מגיל 20, שגרת האיפור שלי לא הייתה מורכבת במיוחד ולמיטב זכרוני כללה: מייק אפ פודרה דחוסה של קליניק, צלליות מגוונות שהנחתי בדרך כלל בשילוב של שני גוונים, בהיר על כל העפעף וכהה בפינה החיצונית, מסקרה, עפרון גבות ולפעמים גלוס עדין. אחת התגליות הגדולות שלי בזמנו היה ברונזר והראשון שקניתי היה של מדינה מילאנו. מרוב שאהבתי את הרעיון, חרשתי עליו ללא הפסקה.
התמונה הבאה צולמה לפני 9 שנים על ידי צלם מקצועי, אבל את כל האיפור עשיתי בעצמי ולרוב זה גם היה האיפור היומיומי שלי.
אני חושבת שהיום כל נושא האיפור הרבה יותר נגיש ממה שזה היה בתקופת ההתבגרות שלי, יש המון מידע זמין ויש גם מבחר אינסופי של חברות ומוצרים, כך שמי שמתעניינת באיפור אישי תמיד תוכל למצוא את כל המידע הרלוונטי וגם לראות הדרכות מפורטות איך להשיג מראה מסויים. דוגמא מצויינת לכך היום הן נערות בנות 12+ שלמרות גילן הצעיר כבר מבינות לא מעט באיפור וטיפוח וגם מיישמות את הידע שלהן בצורה יפה. תציצו למשל בבלוג MakeupByEliyna וגם GAGbeauty! לעומת זאת אנחנו, בתור "דור הספייס גירלס", גדלנו ללא אינטרנט וגוגל, למדנו להתאפר מהסביבה הקרובה, אמהות וחברות, וגם קיבלנו השראה ממגזינים וטלוויזיה ולכן התחלנו להתאפר בגיל מאוחר יותר ממה שהוא היום.
במקרה שלי נתתי לאהבה שלי לתחום האיפור והטיפוח להתפרץ ולבוא לידי ביטוי לפני כ-4 שנים כשגיליתי את נפלאות היוטיוב. היה משעמם, נכנסתי לאינטרנט והקלדתי "make up" בשורת החיפוש ואז התגלה לי עולם ומלואו, עם סרטוני הדרכה מפורטים, סרטוני קניות ומותגים שעד עכשיו לא הכרתי ובעיקר המון בנות שחולקות איתי את האהבה לתחום הזה.
אני מקווה שנהניתן מהפוסט!
ועכשיו הסיפורים המשעשעים שלכן על איפור, בעיקר בתחילת דרככן, הישר לתיבת התגובות!
XO
מהממת היית ומהממת נשארת!
השבמחקאיזה כיף של פוסט! כמוך כמוני, גם אני מדור הספייסגירלז. היה כיף לקרוא, תודה :)
השבמחקאיזה פוסט מקסים, נראית מהממת בכל תקופה בחייך למרות האיפור :P
השבמחקבכל אופן, אני ממש מאושרת שלא אעשה טעויות כאלה בזכות עידן הטכנולוגיה. תודה רבה על האזכור והפרגון, אני מסמיקה פה :D
את זה שאת יפיפיה וקלאסית עם איפור או בלעדיו (ואף מילה על שפתון חום שאצלי לווה בתוחם, מאז ועד היום אני לא חובבת תוחמים) אבל גיליתי שיש לך חוש הומור נפלא.
השבמחקתכלס מייבלין זו התחלה טובה :)
הפוסט הזה החזיר אותי אחורה בזמן! :) אין, אנחנו כל כך "ילדי שנות ה-90" ואנחנו גאים בכך (גם אם רק בסתר ליבנו...). לא מזמן גלגלץ השמיעו ביום חמישי אחה"צ את "גט דאון" של הבקסטריט בויז וזה היה חתיכת נוסטלגיה.. היום - את החזרת אותי עם נו דאוט ושפתון/תוחם "פנינה". הכי שנות ה-90 שיש!
השבמחקאת מהממת בכל מצב <3
נחמד ששיתפת אותנו בתמונות נעורים שלך. כבר אז היית יפייפיה
השבמחקאיזה פוסט כיפי :) היית ונשארת מהממת!
השבמחקאלכס את תמיד יפה! מצחיק אותי שלפעמים גם אני וחברות שלי מקשיבות ל-Wannabe בשביל הצחוקים, למרות שזה לא נוסטלגי בשבילנו. אני מניחה שהשירים הכיפיים תמיד שורדים :) תודה רבה על האזכור!
השבמחקפוסט מקסים! נהניתי מאוד לקרוא ולהכיר אותך קצת יותר. את יפייפיה <3
השבמחקאייי... כמה את יפה יקירתי. היית ועדין!
השבמחקבתור ילד "דור הספייס גירלז" אני יכולה להזכר בכמה מראות איפור ולבוש שהייתי שמחה לשכוח (נעלי ספורט פלטפורמה למשל, אודם חום ג'ינג'י וכו'), הפוסט מילא אותי בתחושות נוסטלגיות וזכרונות מצחיקים! נפלאה כרגיל!
השבמחקאת מהממת בכל תמונה ותמונה!
השבמחקאוי בריטני... היו לי פוסטרים שלה וקלסר מלא כתבות ותמונות (מביך)...
חה חה חה... גם אמא שלי מסתפקת בצללית תכלת (למרות שעכשיו קניתי לה את כל צבעי התכלת האפשריים) ומסקרה.
השבמחקכנראה שזה קטע של אמהות רוסיות...
מהמממממת .
השבמחק